ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
ההורים הצטרפו למושבה פתח תקווה, ואילו האח הגדול הלך להיות ממייסדי חדרה. באותם ימים, מגיפת הקדחת הפילה חללים רבים בראשוני המושבות, וההתיישבות הייתה כרוכה במסירות נפש אמיתית.
למרבה הצער, לא עברו ימים רבים, והאב והאח הגדול נדבקו בקדחת ומתו. מבני המשפחה נותרו בחיים רק אישה אלמנה, נער רך בשנים, וחלום גדול על שיבת ישראל לארצם. לא היה בכוחם להחזיק משק חקלאי, והם עלו לירושלים עיר הקודש, שם למד ר' בן ציון בישיבות הקדושות, הקים משפחה גדולה בביתו שבשכונת מאה שערים, והשריש בליבות צאצאיו את אהבת התורה והארץ.
חלפו קרוב ל60 שנה, הישוב היהודי בארץ הלך והתעצם, מדינה יהודית עמדה לקום, ומלחמה גדולה פרצה בארץ. ירושלים הופגזה קשות, ויושביה שמו שקי חול בחלונות בתיהם, כדי לעצור את רסיסי הפגזים.
סבא ר' בן ציון כבר היה זקן, ונכדיו הגדולים הלכו לשדה הקרב, ללחום באויב ולהמשיך את אשר החלו אבות אבותיהם. בבית נותרו רק הסב הזקן ובני משפחה רכים, שלא היה בכוחם לשאת שקי חול.
מה יעשו? כיצד יגנו על חלון ביתם?
באותה שעה, נזכר סבי בפסוק מפרשת בהעלותך, אותו אמר משה בעת שנסע ארון ברית ה' לפני בני ישראל – "קומה ה', ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך". מפסוק זה אנו למדים, שארון ה' (ובו מונחים שברי הלוחות) היה יוצא עם בני ישראל למלחמה, ובכוח קדושתו הוא מפיץ את האויבים ומניס את שונאי ישראל שהם שונאי ה' (רש"י שם).
אמר סבי לעצמו, אמנם שברי לוחות אין לי בארון, אך יש לי ארון ובו ספרי קודש רבים, שבעזרת ה' יגנו עלינו בכוח קדושתם מפגזי האויב. מיד פתח את ארון הספרים שלו, וקרא מתוך תפילה גדולה את הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך...", הוציא את הספרים והניחם בחלונות ביתו.
ומספרים, שבקרבת הבית נפל פגז, ורסיס ממנו עף לתוך הבית עד לעריסת התינוקת, אך היא ניצלה ולא נפגעה כלל...
סיפור זה חורז נקודות רבות מפרשת בהעלותך, והוא כל כך אקטואלי לימים אלה.
חז"ל אמרו שהפרשיה הקצרה העוסקת במסע הארון ובמנוחת הארון היא בעצם חומש שלם – ספר, העומד בפני עצמו בתורה (שבת קטז). אמירה זו מלמדת על המשקל העצום שהעניקו חז"ל לפסוקים אלו.
פרשיה זו באה בסיומם של פרשות במדבר-נשא-תחילת בהעלותך. למעשה בפרשות אלו התורה מסדרת את מחנה בני ישראל, ההולך לכבוש את ארץ ישראל. יש מפקד של כל יוצאי הצבא, סידור המחנה לשבטים ודגלים, חלוקת התפקידים לבני לוי שנושאים את המשכן במרכז המחנה, קדושת המחנה ממנו משלחים את הטמאים, ומתקדשים בענייני עריות (סוטה ונזיר) ועוד.
ואז בפרשתנו המחנה יוצא ב – כ אייר בדרכו לארץ ישראל, כפי שאומר משה ליתרו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם". במרכז המחנה הצבאי, ההולך לכבוש את הארץ, נמצאים בני לוי והמשכן, ולפניו ארון ברית ה', וכך שורה השכינה במחנה, ואויבי ה' נסים מפניו.
כמה זקוקים אנו כיום, כל חלקי האומה, לאמירה חשובה זו. לתת מקום וחשיבות לכל חלק בעם. לכל שבט וכל דגל, ליוצאי הצבא בישראל, ולבני לוי נושאי המשכן. והכל תלוי בכך, שבראש המחנה ילך ארון ברית ה' ובתוכו התורה הקדושה, נקרא כולנו בשם ה', ונדע כולנו על מה אנו נלחמים, ובשם מה אנו נלחמים.
ויהי רצון, שנזכה שתשרה בקרבנו השכינה ויתקיים בנו הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"!
לעילוי נשמת, חברי ר' אלון ויס הי"ד, איש תורה וחסד, שאף כסב לנכדה, התנדב ללחום מלחמות ה' בעזה, ועלה בסערה השמימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.

שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.

לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.

אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.

כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום

אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.

סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
















