רמב’’ם פסק שאסור לקבל דורון מגוי ביום אידו (עבוד’ז 9:2) האם הדברים נכונים גם לגבי גוי שאינו עובד ע’’ז ? מותר לקבל מחבירו ביום אידו? בכללות, האם כל הלכות עכו’’ם נכונים גם לגבי גוי? גוי שקיבל עליו מצוות בני נח? ווְכֵן כּוּתִי שֶׁשָּׁלַח דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם חַגּוֹ לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם חָשַׁשׁ לְאֵיבָה נוֹטְלוֹ בְּפָנָיו וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בּוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַכּוּתִי אֵינוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ:

שלום וברכה, הגמרא בסנהדרין דף נו: אומרת: "דברים שבית דין של ישראל ממיתין עליהם בן נח מוזהר עליהם, אין בית דין של ישראל ממיתין עליהם אין בן נח מוזהר עליהם". ומשמע גם שאינו אסור. וממילא משמע שדין זה שהזכרת וכל ענפי והרחקות עבודה זרה שאינו עבודה זרה ממש אין זה שייך בבן נח.אך הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ט,ב, "עבודה זרה שבית דין של ישראל ממיתין עליהם בן נח נהרג עליה, אין בית דין של ישראל ממיתין עליהם אין בן נח נהרג עליה, ואף על פי שאינו נהרג אסור בכל". משמע ממנו שהדין של הגמרא הוא רק בעונש אך חייב להיזהר מכל דין והלכה של ע"ז של ישראל? הרמבם ממשיך ואומרים שאין מניחים אותם לעשות מצבה וליטע אשירה. דין זה הוא מח' בגמ' והרמבם פוסק אותו שלגוי בן נח אסור להקים עז אף שאינו עובדה. וזה ההוספה של הרמבם. וכך הבין המנחת חינוך מצווה פו שאין איסור לבן נח להישבע בעבודה זרה כי מה שלא נאסר במפורש אי אפשר להוסיף עליו. וכן הבין הערוך לנר ברמב"ם. וממילא איסור שלא נהרגים עליו לא נאסר על בן נח.