מה מסמל הסביבון והרעשן?

מה המשותף ומה ההבדל בין הרעשן שמשתמשים בפורים לבין הסביבון שמשתמשים בחנוכה? מה מסמל כל אחד מהם? תודה

שלום לשני החגים שתקנו חכמים חנוכה ופורים. יש משחק אופייני לכל חג. בחג החנוכה סביבון ובפורים רעשן. חכמי הדורות (טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח) מצאו ביטוי לסמל את החג באופן הפעולה ומקום ההפעלה של המשחק. אם נתבונן נראה כי את סביבון מסובבים מלמעלה ואילו את רעשן מסובבים מלמטה ובזה בעצם טמון ההבדל בין המשחקים ובין החגים חנוכה ופורים. את סביבון מסובבים מלמעלה – כיוון שהסיוע והתעוררות הייתה מלמעלה – מאת ה', לא הייתה עשייה משמעותית מלמטה – מצד העם למעט בני חשמונאי. ואת הרעשן מסובבים מלמטה – כיוון שההתעוררות הייתה מלמטה – מצד העם על ידי שקראו צום ועצרה והתענו שלשת ימים לילה ויום לביטול הגזירה. בספר 'נחלת יעקב' האיר באופן נוסף את ההבדל בין חנוכה ופורים, בפורים עיקר הפעולה היתה רוחנית (צום ותפילה) ועל כן מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא. על פי סדר הדורות חנוכה היה כמה מאות שנים לאחר חג הפורים. חנוכה הוא החג האחרון שתקנו חז"ל לפי יציאת עם ישראל לגלות הארוכה. יש האומרים שהסביבון רומז ומחזק את העם בגלות הקשה. כפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם בני ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל וסובל, אך בכל פעם קם מחדש. כפי שזכינו לראות בתקופתינו. יום טוב