שלום כבוד הרב! למדתי דברי הרצי"ה שאומר (שיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ 295-297) שהרמב"ם לא כתב בשום מקום נגד מציאות של שדים אלא לא הזכיר אותם משום החינוך הכלל ישראלי. אולם כן רואים שהרמב"ם תקף בחריפות אלו שאומרים ששדים קיימים בפירוש המשניות מס ע"ז וכן באיגרותיו ואמר בפירוש שאינם קיימים, ואיך הרצי"ה יכול להגיד שהוא אף פעם לא אמר שהם אינם קיימים? ועוד, נשמע די מוזר להגיד שבגלל החינוך הישראלי הוא השמיט הלכות הקשורות לשדים כמו לא ליטול ממי שלא נטל (ברכות נא) ולא לישון לבד בבית (שבת קנא)!!?

ב"ה, שלו', א. כוונת רבנו הרצי"ה זצ"ל הייתה - אני מניח - שבספרו ההלכתי 'משנה תורה' לא ציין זאת הרמב"ם; ב. הרמב"ם מבחין בין אמירות סיפוריות, כאלה ואחרות, ביחס לשדים, שאותן הוא דוחה על הסף (כמו גם דברי אגדה נוספים, שכשיטת רבים מהגאונים "אומדנא נינהו"), ובין אמירות שסוגיית הש"ס ציינה בעניינן דבר-הלכה. לגבי האחרונים, הרמב"ם מפריד בין ההלכה עצמה ובין "נימוקה". את ההלכה הוא כן פוסק, אך מנימוקים אחרים, שרובם-ככולם כבר נמצאים בספרות הגאונים וכו'.