אני מתגורר כיום עם משפחתי בספרד, ואין זה סוד שמאז 7 באוקטובר גברה האנטישמיות באירופה. החיים כיהודים בגלוי בספרד נעשו מאתגרים יותר ויותר. אנו נמנעים מללבוש או לשאת כל דבר המזהה אותנו כיהודים בפומבי, אך עד היום הקפדתי על כלל אישי: אם מישהו שואל אותי באופן ישיר על דתי, אני משיב בכנות. לאחרונה, מטעמי ביטחון, אנו שוקלים שלא לחשוף את זהותנו היהודית גם אם יישאלו אותנו על כך. איננו חשים בנוח לשקר, אך אנו רוצים בראש ובראשונה לשמור על ביטחוננו ועל ביטחון משפחתנו. מהי הדרכתם של התורה, המשנה או דברי חז"ל בנוגע להסתרת הזהות היהודית כדי להגן על האדם ועל בני משפחתו?

שלום וברכה, זה בסדר שאתם נמנעים מללבוש או לשאת כל דבר המזהה אתכם כיהודים בפומבי. אם שואלים אתכם אם אתם יהודים אתם יכולים להתחמק, ולומר שאתם רק אזרחים ספרדים או הגדרה אחרת אחר שיחשבו שאתם לא יהודים בלי שתאמרו בפירוש שאתם לא יהודים. אם אין לכם דרך להתחמק, יש לכם על מי לסמוך לצורך פיקוח נפש לומר שאתם לא יהודים. בהזדמנות זו אנו קוראים לכם לעלות לארץ ישראל השקולה ככל המצוות. כאן בארצנו הקדושה אפשר להיות יהודי בגאון ללא בושה או פחד. בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: כתב הרא"ש (עבודה זרה פרק ב סימן ד) שאסור ליהודי לומר שהוא עובד כוכבים, וז"ל: "ירושלמי יכולה האשה להטמין עצמה ולומר עובדת כוכבים היא. והאיש אינו יכול להטמין עצמו. אין לדקדק מכאן שיהא מותר לישראל לומר עובד כוכבים הוא כדי שלא יהרגוהו. דודאי כופר בעיקר הוא. דכיון שרוצין להורגו אם לא יהפוך לדתם ויהיה עובד כוכבים כמותם. ודאי כשאומר עובד כוכבים הוא הודה לדתם וקבל עליו אלוה שלהן". וכן פסק השולחן ערוך (יו"ד קנז ב), וז"ל: "אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי שלא יהרגוהו. אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושו בשעת הגזרה, מותר כיון שאינו אומר שהוא עובד כוכבים". הוסיף הרמ"א: "ואף על גב דאסור לומר שהוא עובד כוכבים, מכל מקום יוכל לומר להם לשון דמשתמע לתרי אפין, והעובדי כוכבים יבינו שהוא אומר שהוא עובד כוכבים והוא יכוין לדבר אחר. וכן אם יוכל להטעותם, שהם סוברים שהוא עובד כוכבים, שרי. וכן בדרך זה.. וכל זה לא שרי רק במקום סכנה, אבל שלא במקום סכנה כגון שילבש בגדי עובד כוכבים שלא יכירוהו שהוא יהודי ויעביר מכס, או כדומה לזה, אסור". הרי שהקלו במקום סכנה להתלבש כגוי ולא התירו לאדם לומר שהוא עובד כוכבים. וכתב הש"ך (קנז יט) שנהגו להקל ללבוש בגדי גויים בדרכים משום שהדרכים בחזקת סכנה, וז"ל: "כתב הב"ח דה"ה כשהולך בדרך ואיכא סכנה לישראל באותן הדרכים טפי מלעובד כוכבים יכול לשנות מלבושו ובלבד שלא ילבש כלאים וכן נהגו רוב הסוחרים והולכי דרכים עכ"ל והאידנא נהגו כן בכל הדרכים משום דכל הדרכים בחזקת סכנה הם..." ע"ש. הגרי"א הרצוג זצ"ל רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל דן לגבי המציאות שהיתה בזמנו בשואה שיהודים אמרו שהם איריים כדי להינצל מהנאצים ימ"ש. וכתב הגרי"א הרצוג שאולי אין איסור בימינו לאדם לומר שהוא לא יהודי כי היום יש הרבה גויים חילונים שכופרים בעבודה זרה. וז"ל (שו"ת היכל יצחק אבהע"ז ח"ב סי' פט): "לפי מיטב ידיעותי עשו את עצמם לאיריים לאו דוקא לנוצרים, וכלום אי אפשר היה לאיריים להיות כופרים בעבודה זרה, אלא שאינם שייכים לגזע היהודי, ומשום זה בלבד איני יודע בבירור שנקראים מודים בע"ז. ומה שמפורש בשולחן ערוך וכו' שאני, שבימיהם לא היה במציאות גוי שאינו מודה בע"ז, ואם לא היה מודה היו הורגים אותו, וכיון שאמר שהוא גוי הרי הודה בפיו בע"ז, וכך הבין הגוי שהיה מוכן להורגו. מה שאין כן בימינו שבודאי היו כבר אז הרבה אריים טהורים - כלומר טמאים - שלא היו משתעבדים לדת...", ע"ש. הגר"י זילברשטיין כתב בספר חשוקי חמד (עבודה זרה יט.) בשם הספר 'זכרון בספר' (יו"ד סימן ד) שמותר לומר שהוא מאומה אחרת, שאין בזה שום הודאה בעבודה זרה, שהרי יכול להיות שמקיים ז' מצוות בני נח. אך בהמשך כתב החשוקי חמד שבספר היראה לרבנו יונה כתב: "אל תשנה דבורך כאילו אינך יהודי, גם אם יאמרו לך גוי אתה, אמור יהודי אני". עכ"ל. וכתב החשוקי חמד שמשמע שלא רק לומר: עובד כוכבים אני אסור, אלא גם לומר: איני יהודי אסור. וכתב החשוקי חמד לדחות, שאולי רבינו יונה לא מדבר במקום פקוח נפש. עוד הביא החשוקי חמד את דברי ספר החינוך (מצוה כה) שכתב, "וענין ההאמנה הוא שיקבע בנפשו שהאמת כן [שיש לעולם אלוה אחד, ושהוציאנו מארץ מצרים ונתן לנו התורה] ואם יושאל עליו, ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמר להרגו". וכתב החשוקי חמד שלכאורה משמע שהחיוב ליהרג הוא להשיב לשואל שהוא מאמין ביציאת מצרים ובמתן תורה, ולא רק שאינו עובד עבודה זרה. וסיים החשוקי חמד בשם חמיו הגרי"ש אלישיב: "וממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הבנתי, דכל מה שנפסק שאסור לאדם לומר שהוא עכו"ם כדי שלא יהרגוהו, היינו דווקא כשרוצים להרגו אם לא יהפוך לדתם, וכמו שכתב הרא"ש (בע"ז פ"ב ס"ד שהוא מקור האיסור של השו"ע): "ודאי כשאומר עובד כוכבים הוא הודה לדתם וקבל עליו אלוה שלהם", עכ"ל. אבל כשנכנס לבית חולים במקום ששונאים ישראל, וכדי לקבל טיפול טוב הוא אומר שהוא נכרי, מותר במקום פקוח נפש, כי לא רוצים להעבירו על הדת". עכ"ל החשוקי חמד. והראשון לציון הגר"י יוסף כתב (ילקוט יוסף קצוש"ע קנז ו): "הנוסע במטוס או באניה בין גוים ואויבים, מותר לו ללבוש בגד של ערבי כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי. וכל זה כשאינו מצהיר בפירוש שהוא גוי, רק שהם טועים בו על ידי מלבושיו, אבל להתכחש לדתו ולעמו אסור בהחלט". ושאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על נושא זה: שאלה: אם אדם גר בספרד וחושש לגלות שהוא יהודי מפני הסכנה, האם הוא יכול לומר שהוא לא יהודי? תשובה: יאמר שהוא ספרדי. שאלה: כלומר לשון שמשתמעת לשני פנים? תשובה: כן. שאלה: ואם שואלים אותו אם הוא יהודי או גוי והוא לא יכול לומר לשון סתומה, האם יכול לומר שהוא גוי? תשובה: לכאורה לא. שיבוא לארץ ישראל. שאלה: לגבי החיוב לעלות לארץ ישראל, האם זה 'מצוה חיובית' כלומר שחיוב גמור לעלות לארץ ישראל, או שהיא 'מצוה קיומית', כלומר שמצוה לעלות אבל אין בכך חובה? תשובה: אבל אתה רואה שאי אפשר לגור בחוץ לארץ, אז מוכרחים לבוא לארץ ישראל. שאלה: הבנתי. ולגבי השאלה הקודמת, האם יש בכך חובה גמורה לעלות לארץ ישראל? תשובה: כן. לכאורה כן. עכ"ל הגר"א נבנצל שליט"א. [לגבי השאלה אם מצות ארץ ישראל היא מצוה חיובית (חובה גמורה לעלות) או מצוה קיומית (מצוה לעלות אך אינו חובה): יש אומרים שחייבים לגור בארץ ישראל (מרן הג"ר אברהם שפירא במנחת אברהם סימן מד, הג"ר עובדיה יוסף תורה שבעל פה יא, ומשא עובדיה עמ' שכח). ויש הסבורים שאין חיוב לגור בארץ ישראל אלא יש בכך מצווה חשובה מאד (אגרות משה אבהע"ז ח"א קב, ומנחת אשר במדבר צט אות ח בדעת הרמב"ם)].