היי רבי, יש לי שאלה לגבי צדקה, יש אנשים שאני לפעמים עוזר ותורם להם כלכלית, אבל יש להם נטייה כמובן להמשיך ולחזור אלי קבוע, האם זה נכון להמשיך לתת להם כסף או עלי לעצור את זה אחרי פעם או פעמיים שלא יתרגלו ויתחילו להישען עלי קבוע, מה עלי לעשות שהם ממשיכים לחזור אלי? בתודה מראש

שלום וברכה, זו שאלה קשה שכדי לענות עליה יש להכיר את הנפשות הפועלות, באופן כללי הרמב"ם (מתנות עניים פרק י הלכה ז) כתב: שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך". מכאן שהמעלה הגדולה היא נתינת צדקה באופן שהעני יצא מעניותו ויתחיל לעבוד. לכן כדאי (אם שייך) להפנות את הנזקקים לאגודות הפועלות להוציא את העני מעניותו ע"י הדרכה כיצד להשתמש בכספו, למצוא לו עבודה וכדו, (כגון פעמונים או מקימי). אולי ניתן לתת להם את הכסף בתורת הלוואה לרשום זאת ולהזכיר להם מידי פעם (ובלב להסכים לכך שאם לא יחזירו אתה מוחל להם) ובאופן זה יחששו מלבקש כל פעם. בברכה,