לרב שלום! ייתכן והשאלה מופיעה כבר במאגר אבל לא מצאתי ישוב דעת. במסכת ברכות דף ב כתוב "ובא השמש וטהר" איך ניתן, בכל צורה שהיא, להבין ש"ובא" מדבר על שקיעה ולא על זריחה? הרי שאומרים ובא זה מעיד על משהו ש-לא היה, והרי - ובא השמש, באה השמש שלא הייתה, וטהר. אני מחפש פירוש ולא מוצא תשובה הגיונית שתניח דעתי

שלום (סליחה על העיכוב במתן התשובה, אינני יודע מה הסיבה לעיכוב) מנין לך ההנחה שהמילה "בא" פרושו "מעיד על משהו שלא היה"? פעמים רבות המילה בא מדברת על דבר שמתכסה מהעין, כגון הביטויים: "אֵינוֹ יוֹצֵא וְאֵין בָּא" שפרושו הכניסה והיציאה אסורות, השטח סגור. "בָּא אֶל אֲבוֹתָיו" שפירוש: נִפְטַר, הָלַךְ לעולמו, מֵת. או הביטוי "בָּא אֶל סוֹפוֹ" שפירושו נִגְמַר, הִסְתַּיֵּם, תָּם יום טוב