אדם שהניח לפני שבת חפץ מוקצה על חפץ אחר שאינו מוקצה, הפך גם את החפץ התחתון להיות מוקצה מדין "בסיס לדבר האסור", אמנם אם הוא לא הניח בכוונה אלא שכח את המוקצה, החפץ התחתון אינו נהפך להיות בסיס לדבר האסור. השאלה היא, מתי זה נקרא שהניח בכוונה ומתי נקרא שכח, הרי גם כשהוא שכח מדובר שאדם בעצמו הניח את החפץ?

"שכח" הכוונה שלא התכוין שהמוקצה יהיה מונח עליו בשבת. דבר זה יכול לקרות בכמה צורות כפי הדוגמאות שנביא להלן: א: החפץ נפל על הבסיס בלא כוונה, ונשאר שם לאחר כניסת השבת. ב: הניח את החפץ על מנת לקחתו משם לפני שבת ושכח ולא לקחו. (שש"כ פרק כ הערה קעח). ג: הניח את החפץ בחמישי בבוקר על מנת לקחתו לפני שבת, אך התברר שטעה ביום, ובאמת היה שישי בבוקר ובערב נכנסה השבת. אלו דוגמאות בהם המוקצה לא הופך את הבסיס שתחתיו למוקצה בעצמו.