שלום וברכה, חג שמח. שמעתי שמותר לגדל כלב ואפילו להכניסו לסוכה. אני מעוניין להקשות על זה מכמה מקורות בתלמוד: "לא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו" (כתובות מ"א) "מניין לאדם שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו... ת"ל לא תשים דמים בביתך" (בבא קמא ט"ו) "רבי אליעזר הגדול אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירים" (בבא קמא פ"ג) "כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו" (שבת ס"ג) בשני המקורות האחרונים מובא סיפור על אישה שהפילה את עוברה בגלל נביחת הכלב. זה הרקע לכך שכלב שיכול להבהיל בנביחתו נחשב כלב רע. מניעת החסד קרתה לי בדיוק, כאשר הלכתי להתרים בשכונתי כסף עבור עמותה מסויימת ובשכונתי להרבה משפחות יש כלב לצערי, שכאשר דופקים בדלת- הכלב נובח ומבהיל. הרב הגאון ליעד אוריין סיפר שהרב שמואל אליהו אסר לגדל כלב. הגרמ"א (הגאון רב מאיר אליהו) התיר לגדל כלב לצורך ילדים מופנמים ולצורך נכים לגדל כלב שאינו מזיק. שלא לצורך זה כבר בעייתי. אז מדוע לא גזרו שאסור לגדל כלב? כיצד התירו במקום שלא לצורך? לגבי שאלת הסוכה: רבא למד שתשבו כעין תדורו" (סוכה ב) ואסור לבזות את הסוכה בהכנסת דברים מלכלכים ומזיקים. אז כיצד להכניס כלב מותר? אם גם תמצא כלב טוב שאינו מזיק, דרכם של כלבים ללכלך שהרי הם משירים שערות ומלכלכים. ובכל גורמים לביזיון הסוכה. תודה על הזמן שאתם מקדישים, חג שמח!

ב"ה שלו-ם וברכה יש לגדל כלב עבור שמירה. וכן אם הוא מועיל לבדידות של אנשים או להתפתחות של ילדים. בתנאי שתמיד ישימו עליו רסן לפה ותמיד יהיה קשור. מי שמגדל כלב בבית לא חטשב שהכלב מלכלך כמובן שיעשה את צרכיו בחוץ מהסוכה