שלום וברכה. רציתי ללמוד הלכות משיח. הבנתי שצריך לברך ברכות/לעשות דברים מסוימים כאשר יגיע בעזרת ה׳ משיח צידקנו במהרה בימינו אמן.

שלום רב, הנה כולנו מיחלים ומצפים לביאת משיח צדקנו ותפארתנו בקרוב ממש. א. נראה שההוראה תהיה לברך את הברכות כדלהלן: א. כאשר נשמע את בשורת הגאולה - יש אומרים שיש לברך את ברכת "הטוב והמטיב" שהרי זו בשורה טובה המשותפת לכל ישראל. ויש חולקים (ראה בהרחבה למטה). ב. כאשר נזכה לראות את פני מלך המשיח - מברכים 'שהחיינו', 'שחלק מחכמתו ליראיו' ו'שחלק מכבודו ליראיו' (ואולי יש לברך שחלק מחכמתו וכבודו בברכה אחת), ובמעמד שיש בו שישים ריבוא גם ברכת 'חכם הרזים'. ג. ההכנה המעשית, צריכה להיות הרבה לפני הגעתו (שאז הבחירה החופשית מתחילה להתבטל), ולכן כעת הזמן להתחזק בקיום תורה ומצוות מתוך ציפיה לישועה וגאולת עולמים. מקורות: א-ב. על עצם הגאולה מובא בשו"ת לב חיים (ח"ב סימן מ"ב), שיש לברך "גאל ישראל", כשם שאנו חותמים בברכת הגאולה בליל פסח: "ברוך אתה ה' גאל ישראל". כלומר, כשם שאנו מודים לה' על גאולת מצרים, כך בגאולה העתידה נברך על הגאולה הגדולה שנגאלנו בה מגלותנו. והוסיף שם הגר"ח פלאג'י זצ"ל שיש לברך גם שהחיינו "כי בודאי אנחנו קובעים יום הגאולה ליו"ט גמור ולקדש בו בקדושת היום וכן לומר שהחיינו, וכן שמעתי שכן דעת מורנו הרב כנה"ג ז"ל". והנה בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' צ"א) כתב: "הברכות שנברך בקבלת פני משיח צדקנו. הרב שמואל הומינר ירושלים בעזה"י יום א' בשבת פ' וירא, תשל"ד. לכבוד וכו' רב שלו' וברכה. השי"ת יזכנו מהרה לקבל פני משיח ונברך אי"ה ארבע ברכות: א. ברוך... חכם הרזים, שבודאי יהיה שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר. ב. ברוך... שחלק מחכמתו ליראיו. ג. ברוך... שחלק מכבודו ליראיו. ד. ברוך... שהחיינו. ויש להסתפק אם ברכה ב, ג, אולי אפשר לכלול ביחד שחלק מחכמתו ומכבודו ליראיו, או אולי הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות". ונראה בפשטות שיש לחלק בין ברכת שהחיינו שכתב הלב חיים, שהיא שייכת לקדושת היום, לברכת שהחיינו שהוזכרה במנחת שלמה שהיא שייכת על עצם ראיית פני משיח, ועל ברכת שהחיינו זו האחרונה, אמר הרבי מלובביץ' (ספר התוועדויות תשמ"ט ח"א עמ' 207): "כאשר נזכה לראות את פני משיח צדקינו בפעם הראשונה, מסתבר שיצטרכו לברך 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' במכל שכן וקל וחומר מברכת שהחיינו על ראיית חבירו שלא ראהו שלשים יום (רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ב)". ויש שהקשו על דברי הר"ש הומינר (ראה בס' ימות המשיח בהלכה סי' ח') מדוע כתב לברך ברכת שהחיינו, הרי על בשורה טובה לו ולאחרים יש לברך "הטוב והמטיב", וענה לו הרב הומינר ע"פ המבואר בשו"ע (סי' רכ"א סע' ב') בנוגע לירידת גשמים, שאם יש לו שדה בשותפות אם אחר מברך הטוב והמטיב, וצריך 'שיהיו שותפין עמו גופא בטובא זו שהוא מברך עליה'. ולפי זה אף שביאת המשיח היא טובה לכל העולם, מכל מקום כיון שאינו שותף איתו בגוף הדבר, יש לו לברך שהחיינו. אולם אף שזו דעת מרן השו"ע כאמור, ע"פ שני עמודי הוראה (הרי"ף בברכות נט: והרמב"ם בהל' ברכות י' ה'), כתב בספר ימות המשיח (שם) שיש הרבה ראשונים ואחרונים החולקים וסוברים שדי בכך שיהיה לעוד משהו בעולם הנאה מכך אף שהם אינם שותפים בגוף הדבר. אולם כיון שדעת המחבר שאין לברך על כך הטוב והמטיב, הוא הדין לגבי בשורת הגאולה, אין לברך הטוב והמטיב אלא ברכת שהחיינו. ג. ההכנה למשיח אינה רק לדעת אילו ברכות נברך או מה נעשה כאשר הוא יגיע, אלא להתחיל כבר עכשיו להיות ראויים לגאולה, לחיות חיי תורה ומצוות, ולצפות לגאולה. אין צורך לעשות דברים חריגים. אלא לעשות תשובה ולהתחזק במצווה שזקוקים בה לחיזוק. ללמוד על בית המקדש והמצוות הקשורות לגאולה. וכמובן להתפלל מעומק הלב על הגאולה. אם תרצה להרחיב את הלימוד בעניין משיח, אפשר ללמוד רמב"ם (מלכים פרקים י"א - י"ב), שהוא היסוד ההלכתי המרכזי להבנת עניינו של מלך המשיח וימות המשיח. לאחר מכן אפשר ללמוד את הספר הנפלא 'ימות המשיח' של הרב מנחם ברוד, שנותן מבט בהיר ונגיש על ענייני המשיח והגאולה. למי שרוצה להעמיק יותר בצד ההלכתי, אפשר ללמוד את "ימות המשיח בהלכה", שעוסק בסוגיות ההלכתיות הנוגעות לימות המשיח והגאולה. וכן את שני הכרכים של "שערי גאולה": הכרך הראשון, האמונה והציפייה, עוסק בחובת האמונה, הציפייה לגאולה, ההכנה והזירוז; והכרך השני, ימות המשיח, עוסק במהות הגאולה, מלך המשיח, תורתו ותקופת ימות המשיח. ויהי רצון שנזכה במהרה לראות עין בעין בשוב ה' ציון, ותתקבל תפילתנו שאנו אומרים בכל יום: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן. בברכה רבה,