הגמרא בפסחים ל"ה ע"ב אומרת שלפי רבי שמעון הסובר: אין איסור חל על איסור, אם ניקח עיסה של טבל ונאפה ממנה לחם חמץ, לא יחול איסור החמץ על הלחם הזה. ושאלתי היא: האם איסור החמץ לא חל דוקא באכילה? מה לגבי בל יראה ובל ימצא? האם גם שם נאמר שאינו עובר בגלל שאין איסור חל על איסור?

איסור אכילת חמץ לא יחול על עיסת טבל, מפני שהוא כבר אסור באכילה מפני איסור טבל. אבל איסורי "בל יראה ובל ימצא" יחולו, מפני שזהו לא איסור אכילה אלא איסור אחר המיוחד לחמץ, והוא יכול לחול על העיסה. הכלל הוא ששני איסורים שווים לא יכולים לחול על אותו חפץ (העיסה), אבל איסור מסוג אחר לגמרי יכול לחול.