בשבת ארגנו בבית הכנסת מגבית לישיבה מסוימת. תרמתי באותה מגבית סכום מסוים. בצאת השבת בעת שבאתי לשלם התברר לי שאדם המקורב לי שילם את תרומתו ואת תרומתי וכשביקשתי לשלם לו הוא אמר ששילם עבורי ואין צורך שאשלם לו. האם יצאתי ידי חובתי או שמכיוון שהתחייבתי בדיבורי עלי לשלם מכספי מלבד הכסף שנתן המקורב?

שלום רב, שאלתך נוגעת בנידונים חשובים, ואף התייעצנו בדבר עם כמה פוסקים (יש לדון בזה בדין נתינה מדין 'עבד כנעני' (קידושין ז.), ובגדרי מחילה והתקבלתי, ובגדרי שעבוד בנדרי צדקה). למעשה יש לציין שבמקומות רבים מקפידים הגבאים לאמר בפירוש בשעת ה'מי שבירך' שהתרומה היא 'בלי נדר' ואכן כך ראוי לעשות, שבזה ניצלים מחומר נדרים. אמנם גם במקרה ולא נאמר שהתרומה היא 'בלי נדר', במידה והחבר שפרע עבורך אמר בפירוש לגבאי הצדקה, שהתשלום הוא עבור הנדר שלך, יצאת בזה ידי חובת הנדר בצירוף כמה צדדים, ואכמ"ל. בברכה, הרב אחיה ליפשיץ.