ראיתי במוסד חינוכי לא דתי, שקיימו פעילות מאוד יפה לילדים, הילדים ישבו במעגל, ובאמצע הודלק נר. כל ילד התבקש להגיד בתחילה מה הוא רוצה לקבל מהאור של הנר. לדוגמא - "הייתי רוצה לקבל יכולת לא להתעצבן מהר" וכו’. לאחר מכן התבקשו הילדים להגיד מה הם רוצים לזרוק לאש, לדוג’: "הייתי רוצה לזרוק את המריבה שהיתה לי היום עם החבר", הנר למעשה היה כלי עזר שיצר עניין בפעילות ודירבן את הילדים להיפתח ולהביע רגשות אמיתיים. רציתי לקיים את הפעילות בעצמי (אני עובדת עם נוער), אמנם התלבטתי האם אין כאן מסר סמוי, שהוא הפוך מעבודת ה’ ח"ו. כלומר, אולי יש כאן התייחסות למעין כח שיש בנר, במקום לבקש דברים מהקב"ה, אמנם, פעילות כזו בלי הנר תאבד מיעילותה ויחודה, רציתי לשמוע את דעת הרב בנושא.

לדעתי את יכולה לעשות פעילות זו. את יכולה להיות גורם מתווך ולהסביר לקבוצה לאחר הפעילות שאין בנר כוח אלא הוא רק מעורר אותנו לעשות עבודה אישית פנימית. מעבר לכך כל עבודתו היא מתוך עמידה אל מול ה'. ה' הוא בעל הכוחות והוא יכול לטהר ליבנו לעובדו ולקדש אותנו.