כיצד ישנם רבנים שאוסרים באופן מפורש ומוחלט אכילת עוגיות מצה עשירה בפסח כחמץ גמור (ולאחר הפסח, כחמץ שעבר עליו הפסח), על מה הם מסתמכים, ומאידך, כיצד ישנם רבנים שמתירים לאכול עוגיות אלו (העוגיות כשרות לפסח) על מה הם מסתמכים, מה שורש הדיון?

מצה העשויה מקמח ומי פירות אינה מחמיצה ולכן אינה נחשבת כחמץ אבל אם מעורב במי פירות קצת מים יש אומרים שמחמיצה מהר יותר מאשר שמונה עשרה דקות. השולחן ערוך מתיר לאכול מצה עשירה בפסח ואילו האשכנזים החמירו שלא לאכול מצה כזו בפסח. בימינו נחלקו הפוסקים לגבי סוג מסויים של מצה עשירה האם היא נחשבת כמי פירות בלבד או שיש בה תערובת מים ואז היא מחמיצה מהר ויש להתייחס אליה כחמץ.