לאחד משני שכנים ישנו עץ גדול וגבוה. העץ נמצא כולו בחצר ראובן. הבעיה היא שלעץ יש תפרחת סגולה והוא כל הזמן משיר את פרחיו. ראובן נהנה מכך שכל גינתו צבועה בצבע סגול, אולם שמעון שכנו סובל מכך. הפרחים מלכלכים לו את המרפסת והמדרגות, והוא נאלץ לנקות ולסדר שם כל הזמן, האם שמעון יכול לתבוע, מצד הדין, מראובן לקוץ את עצו או להרחיקו?

כתב השו"ע (חושן משפט קנג ,לב): מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו, או בא לנטוע, אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שורשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידים אותו, שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כן זה נוטע בתוך שלו. (על פי בבא בתרא כה: וכן יז-יח) דין זה נובע מפסק ההלכה שפוסקים כרבי יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו, ו"המזיק" יכול לעשות בשטחו את שימושיו אע"פ שיוצרים היזק, וכל זה בנזק שאינו "גירי דיליה" (חיציו שלו-נזק ישיר שנגרם ממעשיו). לכן גם במקרה שלך, שהעץ נטוע בתוך של ראובן והרוח מעיפה את הפרחים, אין אפשרות לכפות על ראובן לקוץ אותו או להרחיקו. הטעים את ההלכה הזאת בעל הנתיבות ס"ק י"ח, שאדם מופקד על שמירת נכסיו כאשר יכול גם לשמור וגם להשתמש, אך כאשר ה"שמירה" היא בביטול השימוש, התורה לא דרשה זאת ממנו. אמנם התורה דרכיה דרכי נעם וכדאי מאוד להגיע להבנה ופתרון בדרכי שלום בין השכנים ע"מ שיוכלו לחיות בשלום ובשלווה ביחד. הרב יהודה אודסר.