ביומא דף ט: מובא כי בית ראשון חרב על שלוש עבירות: גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. לעומת זאת, בתנ"ך מוזכר לעיתים תכופות כי חורבן הבית נבע כתוצאה מקלקול הצדק החברתי: "מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים...","הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חופשים וכל מוטה תנתקו..", ועוד. ועם כל זאת, בגמ’ אין איזכור לקלקול הצדק החברתי (פרט לשפיכות דמים שניתן לשייכו לכך אך זה לא מוכיח על עושק שכר שכיר, עינוי עבדים, הטיית המשפט וכו’), אלא לעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים?

ברור שהיו מקולקלים. חז"ל הדגישו 3 עבירות, שהם אבות העבירות. שפיכות דמים זה השורש לכל הקלקולים החברתיים, ע"ז - בין אדם למקום, עריות - מוסר. הנביא מבליט את החטאים שבין אדם לחבירו, ומבליט גם פרטים.