בזמן האחרון נפוץ המנהג שספקים רושמים בתחתית החשבונית: הסחורה נשארת בבעלות המוכר עד לתשלום המלא עבורה. האם על פי ההלכה דבר זה תופס? או שמא ברגע שהסחורה נמסרה ונעשה מעשה הקנין נשאר על המוכר רק חוב כספי ותו לא, או אולי מצד שני זה דומה לקנין של מכאן ועד כך וכך יום?

בדיני קניינים אין די בעשיית פעולה קניינית, אלא יש צורך בגמירות דעת המקנה והקונה לקניין מה שבד"כ קורה באופן טבעי בעשיית פעולת הקניין. אומנם מצאנו בגמ' (קידושין כו.) שלעיתים אין המקנה מוכן להקנות עד שיקיים הקונה תנאים נוספים, ואכן הקניין לא חל עד זמן זה. ואין זה קניין עם תנאי אלא הקניין עדיין לא חל. ומכאן שבימינו שספקים כותבים במפורש שאינם מקנים עד סוף התשלום ודאי שאין הקניין חל עד אז. בסיום התשלום חל הקניין מדין קניין חצר או סיתומתא. אומנם ודאי שהאחריות על החפץ הנקנה כאשר הוא אצלך חלה עליך. הרב ישראל גנץ.