יש לי רגישות לחוסר שינה, באופן שבמצב של חוסר שינה (בעיקר כשהמצב לחוץ) אני הופך חסר סבלנות ועשוי בנקל להעליב את בני ביתי (אשתי או ילדי). האם לאחר לילה של חוסר שינה (בשל שמירה, למשל) עדיף להקפיד על בין אדם לחבירו ו"לתפוס שינה" גם על חשבון תפילה במניין ואפילו זמן התפילה או להקפיד על דיני התפילה גם אם בסבירות גבוהה - אכעס על/אעליב מישהו? נ.ב. - אני עובד על העניין. ואולם, כיום המצב המעשי הוא שבלחץ העניינים בבוקר - סיכוי גבוה שמישהו יפגע.

עדיף שתימנע מהאיסור להעליב, ותתפלל ביחידות במקרה כזה.