איך היהדות מסבירה מוות של פעוט שלא בזמנו? אפילו אם נקבל שכול נשמה יורדת לצורך תיקון, איזה תיקון הספיק לעשות פעוט שנטבח עיי בני עוולה?

מותו של פעוט איננו תופעה חריגה בפני עצמה אלא הוא חלק מתופעת המוות המשבית את חיי כל בני האדם. וברור שהפעוט שכוחות הגנתו מצומצמים עלול יותר למיתה כל זמן שהמוות קיים בעולם. תופעת המיתה בכלל כואבת כל כך כי באה להזכיר לכולם עד כמה החיים חשובים ועד כמה יקר ערכם והחשיבות על שמירתם. כל פגישה עם תופעה של מוות גורמת לכאב וצער הדוחפים את האדם למצוא פתרון מידי על מנת לבטל את הגורם לאותו זעזוע קשה. פעמים שהכאב על מותו של אדם נדוש ונתקל באדישות כאילו הוא תופעה רגילה שיש להשלים עמה ואיננו מביא בעקבותיו מאמצים לתקן את העוול הנורא שקיפד את החיים באיבם. לשם כך באה מותו של תינוק שמכאיב את הלב ולא נותן מנוחה על הרשע הגדול שנעשה לילד שעדין אין בו זיק אחד של רע וכולו מלא תמימות וטוב, מעשה רשע מנוול כזה לא יתן מנוחה לנפש האדם עד שיאזור כוחות ויעקור את הרע משורשו. ובזאת הצליח לתקן התינוק תיקון שלא הצליחו לתקן אנשים גדולים ממנו.