אני אם נשואה לילדים ובעלת תשובה מספר שנים, ומאד אוהבת ללמוד פנימיות התורה, מוסר, חסידות וכו’ ולבוא לידי יישומה, זה הדבר העיקרי שמניע אותי בחיים. מרב הזמן הפנוי שיש לי אני מקדישה זאת ללימוד, בלילה וגם ביום. אם היה מתאפשר לי הייתי רוצה ללמוד כל היום. (כמו בחורים שלומדים בישיבות). אני לומדת במסגרת בית מדרש לפנימיות התורה, שגם בעלי לומד. אני יודעת שאישה כלל לא מצווה ללמוד, וחבל לי, כי אז לפחות הייתי יודעת שאני מקיימת מצווה, או שאולי בזמננו אישה כן חייבת ללמוד? מה זה תלמיד חכם? האם זה מושג כללי שמתייחס גם לבנות? האם היו בנות שלמדו תורה כמו בנים, או היו מסגרות כאלה בעבר?

מצוות לימוד תורה נחלקת לשני חלקים: האחד הוא החובה ללמוד את המצוות כדי לדעת כיצד לקיימם. ומצווה זו משותפת לבנים ולבנות, כיון שגם בנות צריכות לדעת את ההלכות אותם הן צריכות לקיים. ולחלק מהדעות מסיבה זו נשים מברכות ברכות התורה, שכן בלימודן הן מקיימות מצווה ללמוד את ההלכות שהן חייבות לקיים. אומנם למצוות תלמוד תורה חלק נוסף והוא עצם העיסוק בתורה, לא כדי לדעת מה לקיים, אלא כדי לספוג דברי אלוקים חיים ולבנות את האישיות סביב דברי החכמים מעבירי התורה מדור לדור, ממצווה זו נשים פטורות. ובדרך כלל גם אינן צריכות אותו לבניין אישיותן. אומנם בדורות האחרונים בהם יצאו נשים ללמוד והתמחו בלימודי החול, כתבו גדולי החכמים, וביניהם רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") זצ"ל, כי לא יתכן שנשים תהיינה בקיאות בכל מקצועות החול, ואת יסודות האמונה לא ידעו לפחות באותה רמה. ולכן הסכימו שיש ללמד גם את הבנות את לימודי האמונה ואת יסודות היהדות. ואכן בדור שלנו, ברוך ה', הרבה נשים לומדות תורה ואמונה ועושות חיל בלימודן. אומנם המציאות של נשים חכמות שלמדו תורה ואף לימדו תורה אינה חדשה בעם ישראל. בגמרא מסופר על נשים חכמות ומלאות בתורה כמו ברוריה אישתו של רבי מאיר, ועל ילתא אישתו של רב נחמן שהיו חכמות ובקיאות בתורה. וכן במשך הדורות היו עוד נשים כאלה, אך הן היו יחידות. החידוש היום הוא שלא רק נשים יחידות לומדות אלא כמעט כל בת לומדת תורה ואמונה, מי יותר ומי פחות. ואישה שלומדת תורה ודאי מקיימת בזה מצווה, למרות שאין זו מצווה כמו האיש, ואע"פ שגדול המצווה ועושה, מכל גם מי שאינו מצווה עושה יש לו שכר מצווה, וקל וחומר נשים שבחלקים מסויימים של הלימוד גם הן חייבות. תלמיד חכם הוא שם תואר למי שהתמלא בתורה עד שהוא יודע לדון מדעתו ברוב מקומות התלמוד. באופן עקרוני יכולות להיות גם תלמידות חכמות שהתמחו בחלקי התורה המתאימים לנשים. מכל מקום יסוד גדול הוא ללמוד תורה כדי להתקרב אל הקב"ה ולא כדי לקבל תארים. ולא התואר עיקר אלא עצם הלימוד והרושם הטוב שהוא עושה בנפש הלומד.