הרמב"ם פסק ב"יד החזקה" (הל’ נטע רבעי י’, יד’), שאילן שהורכב צריך למנות לו מחדש שנות עורלה. אין השגה של הראב"ד או הערות של נושאי הכלים, על מה סומכים היום שמתירים את הפירות מיד (כך הבנתי), כאשר עברו לכנה שנות העורלה?

הראב"ד במקום ביאר את הרמב"ם שהאילן שהוא כנה הוא ערלה ולכן הפירות הגדלים מההרכבה הם ערלה. אבל בשעה שתצא הכנה מחיוב ערלה גם המורכב יצא מדין ערלה, כפי שכתבו התוס' מנחות סט ע"ב, תוס' הרא"ש סוטה מג ע"ב. וכדי שלא ליצור מחלוקת בין השיטות על כן צריך לבאר את הדברים באופן זה. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי