א. מדוע קיימת המשכת ראש השנה גם ביום ב בתשרי? ב. האם אי קיום הלכות היום הראשון גם ביום השני מהווה איסור מן התורה?

א. במסכת ביצה מובא סיפור שהעדים באו מאוחר והשלימו את אותו יום קודש וגם למחרת המשיכו. ואז נקבע לכתחילה שראש השנה יהיה יומיים אך לא כמו יו"ט שני של גלויות שהוא מספק נקבע. אלא יש פה שני ימים וודאיים, הראשון מדאורייתא והשני מדרבנן. אמנם לשיטת בעל המאור התקנה הזו נקבעה רק לאותו זמן, ולאחר מכן כשנוסד הלוח, בארץ יש לעשות יום אחד. לטענתו כך נהוג היה לעשות בארץ עד שבאו חכמי הצרפתים ושינו את המנהג. לעומתו הרמב"ן מצדיק את שיטת הגאונים והרי"ף וכך פוסקים גם הרמב"ם והרא"ש, שלאחר שנקבע שעושים יומיים זה קביעה לדורות, ומה שנהגו בארץ ישראל לעשות רק יום אחד זה מכיוון שלא היו בני תורה ולא ידעו את הדין. ב. לפי הרמב"ם עובר על איסור תורה של לא תסור, לפי הרמב"ן לא עוברים על איסור תורה אך וודאי שאסור לעבור גם על איסור דרבנן.