לכ’ מו"ר הרב אריאל שלום וברכה. בעניין איסור הלבנת פנים, שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. וביאר רבינו יונה בשע"ת ח"ג קל"ט, שהוא מפני שהוא חשוב כאחד מג’ עבירות החמורות - עוון רציחה. וזה בניגוד לתוס’ בסוטה י’ - שכ’ שאין הלבנת פנים בכלל ג’ עבירות החמורות. השאלה היא: האם לפי"ז יוצא שתהא נפק"מ בין רבינו יונה לתוס’, לגבי חילול שבת ע"מ שלא יולבנו פניו של פלוני, שהרי לפי רבינו יונה ה"ה כרצח, ומותר לחלל שבת מפני פיקו"נ. האם "שפיכות דמים" שמחייב להרג ולא לעבור - היא באותו גדר של "שפיכות דמים" שבכדי למנוע אותה מותר לעשות איסורים שונים, כשבת, כשרות וכד’. בנוסף לזה ברצוני לשאול ע"ד נשיאת כפים לכהן שהלבין פני חבירו ולא ביקש סליחתו, שלפי רבינו יונה יוצא שאסור לו לישא כפיו הואיל והוא עבר על שפיכות דמים. וראיתי בס’ ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד על סימן קכ"ח, שהעיר ע"ז, ולא הכריע. וברצוני לדעת את דעת כ’ הרב.

רבנו יונה מגדיר הלבנת פנים כ"אבק רציחה", אולם לא השווה אותה לרציחה ממש לכל דבר.