בענין האכלת אדם שלא נוטל ידיו - מופיע בקצוש"ע "מקור חיים" שאין להאכיל משל עצמך לאדם שלא נוטל ידיו, משום "לפני עוור לא תתן מכשול". א. האם יש בכך גם מסייע בידי עוברי עבירה? ב. מה חמור ממה - להאכיל משל עצמך או להאכיל משלו (של אותו אדם שלא נוטל)? ג. האם מותר להזמין ל"אירוע", לסעודת מצווה, גם אם היא מצומצמת (20 איש) אדם שלא נוטל ידיו?

א. מסייע לדבר עבירה הוא איסור פחות חמור מאשר לפני עיוור. הפירוש של לפני עיוור הוא שבלי הסיוע, אותו אדם לא היה יכול לעשות את האיסור והמסייע עובר באיסור דאורייתא של לפני עיוור. הדין של מסייע לדבר עבירה הוא - כאשר גם ללא הסיוע היה אותו אדם יכול לעבור את העבירה אלא שהאדם השני מקל עליו. ב. להאכיל משלו פחות חמור, ולכן מותר למלצר במסעדה להגיש אוכל לאנשים שלא נוטלים ידיים, כיוון שזה אוכל שהם קונים והוא שייך להם. ג. במקרה זה סומכים על שיטת רבינו תם שאיסור מסייע לדבר עבירה נדחה מפני דרכי שלום.