ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יחס הרב קוק לחילונים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז אדר א' תשע"ו

יחס הרב קוק לחילונים


הרב יעקב כהן

שאלה:
הרב קוק כותב בספרו מאמרי הראיה,במאמר על במותינו חללים, שחילוני שלא בא לבתי כנסיות אז נחשב שונאו של הקב"ה. הרב שם מביא את הרמב"ם ,אבילות,א,י ,וכותב שזה שייך גם בזמנו [של הרב ]
האם זה כפשוטו, והאם ה"ה לימינו ?

תשובה:
שלום וברכה,
אני מניח שלא הזדמן לידך המאמר במקורו, שכן הדברים שציטטת אינם משקפים כלל את תוכנו.
אקדים כי מאמר זה הוא איגרת שכתב הרב קוק לסופר אז"ר, ובו הוא מתאר את הדילמה הקיימת בשאלה האם ראוי להספיד חלוצים פורקי עול שנרצחו בידי ערבים. מצד אחד, הרב מביא במאמר את דברי הרמב"ם אודות "הפורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם ואין מכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות ובכבוד המועדות וישיבת בתי הכנסת ובתי מדרשות", והם נחשבים שונאיו של הקב"ה שאין להצטער במותם. שים לב שלא מדובר כאן על כל מי ש'לא בא לבית כנסת', אלא על מי שפורש לגמרי מדרכי ציבור ופרק מעליו את כל עול המצוות.
בהמשך המאמר מבחין הרב בין הדורות הראשונים, שאז מי שפרש מדרכי ציבור עשה זאת במזיד ומתוך ניתוק מהאומה, לבין הדורות האחרונים שבהם גם מי שאינו שומר מצוות עושה כן בדרך כלל כי לא חונך לכך, וכן הוא עדיין מחובר לאומה ורוצה בטובתה. הרב קוק ממשיך ביחס לאבחנה זו כי אמנם 'הגרעין נמצא', כלומר אבחנה זו נכונה היא, אולם בכל זאת עדיין 'המכאוב לא נסתלק בזה', ועדיין יש מקום לשנאה; אולם, שנאה זו אינה דומה לשנאה המתוארת ברמב"ם, אלא זו שנאה שמחוברת עם תחושת חביבות, כלשונו 'האחים השנואים – החביבים' (שלא כדברים שכתבת ש'זה שייך גם בדורו של הרב').
כלומר, הרב הציג במכתב זה את היחס הנפשי המורכב שיש להתייחס לפורקי עול. הרב מדגיש שם שהוא פטור מלהכריע בשאלה המעשית האם להספיד חלוצים אלו, כי כיון שנהרגו ע"י נכרים – ההלכה קובעת כי מספידים גם מי שפרש מדרכי ציבור. כדי להתחקות אחרי עמדתו של הרב בשאלה העקרונית אותה הציג במכתב, יש לעיין במכלול כתביו. לא אוכל להאריך בכך במסגרת זו, ואציין רק את דבריו באיגרת "אבל אם יחשוב כבוד תורתו שראוי בזמן הזה לעזוב להפקר את אותם הבנים אשר סרו מדרכי תורה והאמונה על ידי זרם הזמן הסוער, הנני אומר בפה מלא שלא זו הדרך אשר ד' חפץ בה... הם אנוסים גמורים, וחלילה לנו לדון אונס כרצון". הדברים עולים בקנה אחד גם עם הסברתו של הרב במקומות רבים את כל תהליך הכפירה בדורו, שהוא אינו נובע מרוע לב אלא מבקשת אמונה עמוקה יותר מזו המתגלה כלפי חוץ. כאמור, אין בידי להאריך בכך במסגרת השו"ת באינטרנט.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il