מהסוגיא של אבידה ששטפה נהר עולה לכאורה שאין בעלות על דבר שנמצא בים (לפחות לפי שיטת התוס’ שלא מדובר על יאוש אלא על איבוד רשות), ואילו בסוגיא בבא קמא (צח.), שמדברת על זרק מטבע לים הגדול, שפטור כי ניתן לראות את המטבע, לכאורה הוצאת את זה מרשותו, ולא ראינו חילוק בדין אבידה ששטפה נהר? תודה רבה!

בבקא קמא מדובר שניתן להגיע למטבע הזאת על ידי עלות מסוימת, כגון לשכור אמודאי וכדו'. השאלה שם היא אם הוא חייב לשלם או שיכול להגיד לו הרי שלך לפניך. באבידה ששטפה נהר מדובר שהגלים שטפו את זה ואין אפשרות רגילה להציל את החפץ.