בתחילת פרק ב’ של "חזו"א - אמונה ובטחון" כתוב שטעות ותיקה נמצאת אצל החסידים שאומרת שביטחון הינו האמונה שכל מה שעושה הקב"ה - הכל לטובה. הוא אומר שזו טעות כיוון שאף אחד לא מסוגל לדעת את מה שעושה ה’. אלא אומר החזו"א, שבטחון הוא האמונה שאין מקרה בעולם כלל, וכל מה שקורה בעולם - הוא מאיתו ית’. האם הוא חולק על ר’ נחמן שכידוע אמר ש"כל מה שעושה הקב"ה - הכל לטובה"? תודה רבה לכל צוות הרבנים שעונה על השאלות.

ר' עקיבא במסכת ברכות (דף ס"א:) אמר: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד, כלומר, כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה. והכוונה אפילו אם נראה לאדם שנעשה לו רע ידע שבאמת הרעה הזו שעליו לסבול היא לטובה, ולפי זה אין סתירה לדברי החזון איש מהגמרא.