האם צריך לצאת מהישיבה ולפעול במהלך הבחירות להצלחת אנשי שלומנו, או שעדיף להשאר ללמוד בישיבה?

מי שפעולתו בעלת משמעות, שיכולה לפעול גדולות ונצורות, ראוי שיצא לפעול למען הצלחת דרכנו. אולם, מי שתרומתו מזערית בלבד, חבל על ביטול תורתו. כאשר אדם מסתפק, עליו לשקול את מידת החשיבות שבעיסוק בפוליטיקה מול לימוד התורה. מובן שבתקופת "בין הזמנים" ראוי לכל אחד ואחד לעסוק בפעילות למען חיזוק דרכה של תורה. אולם, כשיתחיל ה"זמן" יש לחזור ולנהוג לפי הכלל דלעיל.