שלום הרב, אני בן 19 (שיעור א’). רציתי לדעת, האם מה שאמרה הגמרא "יצרו נוגפו" זה יותר חזק מ"רחיים על צוארו" (אין לי הכנסה-תלות בהורים) ומהפסיקה של "קודם יעסוק בתורה ואחר כך ישא אישה"? וגם אם ראיה בחורה באופן אקראי מאפשרת פניה לצורך נישואין (בעמידה בכללי הצניעות כמובן)?

כפי שרגילים לומר זהו ענין של מידתיות. לדעתנו, אם לא מדובר על מצב של אי מנוחה בסיסי ומשברים קבועים אלא שאדם לא נקי מהרהורי עבירה אולם הסך הכל שהוא נינוח ומצליח להיות מרוכז במה שעושה, יש מקום לדחות לפרק זמן את הנישואין. לשם דוגמא, אם אדם נכשל רק כשיוצא מהישיבה אולם כשהוא בישיבה בסיסית לא מתעורר אצלו יצר עריות אז כדאי לנצל תקופה ראשונית של לימוד ברצף ללא רחיים בצווארו. מותר לפנות בצורה צנועה לצורך רציני. אולם פעמים רבות זה רק דמיונות ואין לאדם ללכת אחרי עיניו שיכולות להטעות אותו.