שמתי לב שיש בחז"ל (ראיתי זאת במספר במספר משניות) לעתים חוסר הקפדה על נושא של שימוש בזכר ונקבה בשפה, שפעמים שמתייחסים לעצם שהוא זכר בתארים של נקבה וכו’. כמו כן, פעמים שכתוב למשל "מעלים", ופעמים שכתוב "מעלין". האם יש ללמוד משינויי הלשון הללו דברים מסויימים או שאין לדקדק כ"כ בצורת הכתיבה אלא יש להתייחס בעיקר אל התוכן?

ר' מאמרו של אחד העם, הלשון ודקדוקה, בספרו על פרשת דרכים א.