למה דווקא יש איסור עם שעטנז (צמר ופשתים)?

כמובן שאיננו יודעים את טעמי המצוות לאשורם אלא רק יכולים לתת מעט טעם לפי יכולת הבנתנו. ספר החינוך מבאר במצוה סב, שהקב"ה נתן לכל דבר בטבע כח לפעול את פעולתו לטובה, וציווה שכל אחד יפעל את פעולתו. בנוסף לכך יצר הקב"ה שכאשר מערבים שני כוחות שונים נוצרת מכך פעולה חדשה. ויש תערובות שלא הורשו בני אדם להשתמש בהן, כי יודע הקב"ה שהתוצאה היוצאת מכך רעה לבני אדם או משום שהיא גורמת להחליש את הכוחות היסודיים שהם נצרכים לנו. ובמדרש תנחומא בראשית פסקה ט’ מיחס טעם איסור שעטנז למעשה קין והבל: "ויבא קין מפרי האדמה מהו מן מותר מאכלו, ורבנן אמרו זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן לפיכך נאסר צמר ופשתים שנא’ (דברים, כב) לא תלבש שעטנז וגו’ ואמר הקב"ה אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי לפיכך נאסר" בברכה,