שלום לכבוד הרב שישיב על תשובתי, השאלה: מדוע למעשה ישנן הלכות שונות וחוקים שונים במשפט העברי ובכלל הנוגעים לפרטיות, אם אלוקים רואה את כולנו ומצלם גם, כטענתם של אנשים שחוו מוות קליני. לשם מה נועדה הפרטיות אם למעשה אנו נעדרי פרטיות. בנוסף, האם פרטיות הוא רכיב שהיינו רוצים לעודד כאשר דווקא שלילת הפרטיות תאפשר לפקח על החוטאים.. שכן גם אם אדם מבצע חטא בביתו, הוא "מפיל" את כל עם ישראל. אל דאגה, אני לא מתכוונת לפגוע בפרטיות של אף אדם אמנם מעניינת אותי הסתירה המוזרה הזו. אם יש הסתמכות על מקורות שונים- מעולה! (כלומר, האם יש רבנים או חכמים שהתעסקו בשאלה זו?) תודה

שלום כל מושג הפרטיות שייך רק בין בני האדם לבין עצמם ולא בין נברא לבורא היינו בין האדם לרבש"ע. המעלה העליונה היא לעשות הטוב ולהימנע מהרע לשם שמים ולא מחשש שמא ידעו על מעשינו. אמנם בעבר היו העונשים בולטים יותר לעין כמו בצרעת על לשון הרע (וחטאים נוספים) או קרבנות שאדם היה מביא על חטאיו. עוד מצאנו שבירידת המן היה הבדל בין הצדיקים שהמן היה על פתח ביתם, לבינונים שהמן חיכה להם רחוק יותר ולרשעים שהמן ירד להם רק מחוץ למחנה. (עיינו יומא עה) אמנם גם בהבאת הקורבנות התורה חסה על כבודם של החוטאים וציותה לשחוט את החטאת במקום שחיטת העולה כדי שאחרים לא יזהו שהמביא קרבן מביא דווקא קרבן חטאת, לבד מקרבן חטאת על עבודה זרה שהיה בולט יותר וזה היה חלק מהכפרה על החטא. (סוטה לב:) יתכן שלעתיד לבוא שהרמה הרוחנית של העולם תהיה גבוהה יותר נחזור שוב למציאות זו. כל טוב