חמתי חלתה בסרטן והבריאה, בזמן הטיפולים התנדבתי לקחתה לביה"ח, 6 פעמים כל חודש במשך חצי שנה. בפעם האחרונה שלקחתי אותה הסברתי לה שאני מחפשת חניה קרובה כי יש לה תו נכה (היא קיבלה זאת עקב מחלתה), היא אמרה לי: "מה את מאחלת לי שאני אהיה נכה", עניתי לה: "נראה לך, הרי אני באה איתך". אני בתוך תוכי נפגעתי מאוד, ראיתי אותה בזמנים קשים , עודדתי אותה, ביקרתי אותה, והיא הודתה לי מאוד, וכשהיא הבריאה היחס שלה השתנה. סיפרתי זאת לבעלי והוא אמר לה שזה לא יפה, היא אמרה לו שהיא רק צחקה. השאלה:" איך אוכל לשכוח את הפגיעה"? מקווה לתשובה במהירה בתודה,

שלום רב, תאמיני לה שהיא באמת רק צחקה. בכל אופן, הזמן ישכיח את הפגיעה ואחרי המעשים הטובים שיהיו ביניכם ישכחו כל המחסומים. לא לנתק מגע אלא להיפך לעשות גסטות ומעשים טובים אחת כלפי השניה והדברים יסתדרו. כל טוב