אנו גרים בעיירה קטנה (שתושביה שומרי מצוות ורובם בני תורה) שרחוקה יחסית מהעיר. בעיירה חנות לממכר מוצרים חיוניים. פורסם בעיירה כי בעל החנות, אדם נשוי ובעל משפחה, פגע באחת מעובדותיו הנשואות והתנהג בה במעשים לא צנועים כנגד רצונה. בעל החנות הודה במעשיו ואף הקפיא את חברותו ממשרה ציבורית עקב כך. לאחר מכן הסתבר שזו לא הפעם הראשונה בה נהג כך. המתלוננות פנו למשטרה ומתנהל נגדו הליך משפטי. כיצד יש להתיחס להמשך הרכישה בחנותו. האם יש עניין להחרים אותו? (מצד אחד למען יראו ויראו וגם ירתיע אותו מלהמשיך את מעשיו. מצד שני יש חשש שחנותו תסגר ותקופה מסוימת יימנעו מצרכים חיוניים מאנשים שאין ביכולתם ליסוע לעיר). האם יש התיחסות כללית בהלכה שנוכל ללמוד ממנה "קריאת כיוון" להתנהגות אם אדם שכזה?

אם הוא חזר בתשובה ותיקן את מעשיו, ניתן לקנות אצלו. אך אם לא, על הציבור להביע את סלידתו בכך שאין לקנות אצלו יותר. וזה יגרום שהוא יעזוב את המקום ולא ימשיך במעשיו הרעים, במקום זה לפחות.