אני ממשפחה חילונית והורי שלחו אותי ללימוד באולפנא. במהלך לימודי באולפנא וכחברת תנועת בני-עקיבא החלטתי לקחת על עצמי עול מצוות ולהיות דתייה. לעיתים בתפילת מנחה אני עוצרת את התפילה ומדברת עם בני משפחה שנכנסים לחדר. איזה סוג של תשובה יש לעשות כדי לכפר על כך? והאם בכלל אפשר לעשות תשובה על הפסקת תפילת שמונה עשרה?

על כל דבר אפשר לעשות תשובה, הרמב"ם אומר שאין שום חטא שאי אפשר לעשות עליו תשובה, הרמב"ם ממשיך ומפרט את שלבי התשובה והם שלושה במספר: השלב הראשון - חרטה, להתחרט על החטא מעומק הלב ולהצטער על שעשית אותו. השלב השני: וידוי - להתוודות בפני הקב"ה על החטא שעשית, כאשר וידוי נעשה לפרטי פרטים (ביום פלוני עברתי על חטא אלמוני). השלב השלישי: קבלה לעתיד - לקבל החלטה שלא לעשות את החטא יותר לעולם. וכל המרבה בתשובה הרי זה משובח, אך אסור להתייאש ואפילו אם חוזרים על אותו החטא כמה פעמים, צריך להתקדם ולשאוף ולתקן, שהרי אף אחד אינו מושלם והקב"ה אוהב את מי שמסנה להתקרב אליו. המשיכי להיות חזקה וללכת בדרך שבחרת בה, והקב"ה יצליח את דרכך, בהצלחה.