אני נוהג להתנועע בתפילת שמונה עשרה מצד לצד. הראש שלי אינו פונה לגמרי לימין או לשמאל, אלא רק נוטה מעט לכל צד באופן שיוצא לי באופן טבעי בזמן התפילה, משום שזה מסייע לי לכוונה. האם הדבר מותר, או שיש בכך בעיה משום שמדובר בתנועה לימין ולשמאל? והאם מה שכתבו הפוסקים על תנועה לימין ולשמאל נאמר אפילו כשהראש רק נוטה מעט, או דווקא כאשר מסובבים את הראש ממש לצדדים?

שלום וברכה, אם זה עוזר לך להתכוון בתפילה, ואתה לא עושה כן בשביל גאווה - זה בסדר גמור. נפרט: כתב הרמ"א (מח א): ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על שם: כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך (תהילים לה, י). וכתב המשנה ברורה (מח ה): "ויש פוסקים שחולקין ע"ז ואומרים דבתפלה אין להתנענע ורק בפסוקי דזמרה וברכת ק"ש ולימוד התורה אפילו שבע"פ המנהג להתנענע. וכתב המ"א ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. והכל לפי מה שהוא אדם אם מכוין היטב ע"י תנועה יתנענע וא"ל יעמוד כך ובלבד שיכוין לבו. וקצת מתנענעים תנועה משובשת שהגוף עומד על עמדו רק בראש הופך פעם לימין ופעם לשמאל דרך גאוה אין לעשות כן". ובספר פסקי תשובות (סי' מח הע' 71) הביא בשם הספר שלחן אש שמהזוהר משמע שאין בזה חסרון, כדוגמת נר, שהגוף על מעמדו והראש מתנועע, והכל לפי הענין.