זה נאמר משום דרכי שלום ושום שלום אין לנו עמהם, למה נגדיר את המצב שמשום דרכי שלום ננהג כך? אולי להפך נפגין כלפיהם שנאה מינימלית בתור נקמה? הרי לא מדובר על סכנת נפשות ליהודי וכנראה שאם לא נרחם על אכזרים הערבים לא יעיזו לפגוע ביהודים, כך התרבות הערבית עובדת וכך התורה אומרת לנהוג כלפיהם (לכאורה)?

כללת את כל הערבים בכלל אחד- וטעות בידך . הערבים הישראלים חיים בתוכנו בשלום, וגם השכנים לא כולם אויבים. באשר לנקמה- קרא נא את דברי בספרי ההלכה בימינו.