האם מה שכתוב בגמרא (מגילה כח:) שאסור להסתכל בפני רשע, הוא מנהג חסידות או איסור? כיוון שלא הצלחתי למצוא מקום בו נזכר הדבר בפוסקים (שו"ע, משנה ברורה וכו’) ורק במגן אברהם סימן רכ"ה מוזכר הדבר כבדרך אגב. במידה והדבר אסור, מה הדין לגבי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות בימינו? וכי נכון לקרותם רשעים לעניין זה הרי מסתמא לא זכו לחינוך כראוי. ומה הדין לגבי גויים? הרי גם הם מסתמא לא מודעים לחובותיהם בעולמו של הקב"ה. (רצוני רק לציין שאינני שואל סתם ויש לי נפקא מינה לדעת זאת)

זה דבר גבולי, בין איסור לדבר חסידות, ואני חושב שזה בעיקרו עניין של חסידות שראוי לנהוג כך. רשע בעניין הזה, צריך להיות רשע בזדון.