שאלה: שלום כבוד הרב. אני נוהג בתפילת שמונה עשרה, לפני סוף ברכה לומר משהו מעצמי, מאז שהתחלתי לנהוג כך אני מכווין הרבה פחות בברכות עצמן. אני כביכול סומך על התפילה החופשית שלי. האם להמשיך במנהג? תודה רבה. האם אפשר גם ברכה בעבודת ה’? תודה רבה!
תשובה: שלום
אשריך שאתה מתאמץ לכוון בתפילה, אולם לא כדאי להרבות כל כך בבקשות פרטיות על חשבון הכוונה בנוסח התפילה הקבוע. את נוסח התפילה שבידינו תיקנו אנשי כנסת הגדולה ובו גם רמוזים עניינים נשגבים השייכים לסודות התורה. אפשר להוסיף מידי פעם בקשות פרטיות שגם עוזרות להוסיף בכוונת הלב בתפילה אולם א"א להפוך אותם לעיקר התפילה. זה לשון השו"ע: [קיט ב] "יש מי שאומר שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד, לא יאריך". [ועיין עוד בדומה לזה במשנה ברורה קיט ג].
גם מבחינה הלכתית עדיף לומר את הבקשות הפרטיות בסוף התפילה לאחר יהיו לרצון הראשון. [משנה ברורה סימן קכב ח "וטוב יותר לקבוע תפלות על כל הענינים הצריכים לו אחר שסיים כל הי"ח מלקבעם בברכת שומע תפלה כדי שכשיצטרך לענות קדיש או קדושה יהיה יוכל לענות אחר אמירתו יהיו לרצון לכו"ע"]
כמובן, בבקשה פרטית מסויימת כגון בחולה קרוב אפשר להתפלל לרפואתו ברפאנו וכן בכל בקשה פרטית הנצרכת בזמנה.
גירסת הדפסה
שלח לחבר