היי קראתי את המשפט הזה בקבוצה שנמצאת בה: ??״יוסף ביקש פעם אחת יותר מידי שיזכירו לפני פרעה מילה טובה כדי לשחרר אותו ועל זה נענש משמיים וישב שנתיים נוספות בכלא כדי ללמוד אמונה ובטחון בהשם יתברך מידת ההשתדלות, אמונה ובטחון בקב״ה- עלינו לדעת שהקב״ה מבקש מאיתנו לעשות השתדלות בענייני החיים (מאז חטא אדם הראשון), אך היא לא מעלה ולא מורידה ולא היא שתביא לנו את הישועה!״ רציתי לשאול מה הכוונה ביקש יותר מידי? האם יש גבול לכמה אפשר לבקש ולהתפלל אל השם? הרי אני מתפללת אליו כי מבחינתי זאת ההשתדלות שלי או לפחות חלק ממנה ועל אף שיודעת שהוא יודע מה אני רוצה וכמה יותר טוב ממני ככה אני ״מדגישה״ את זה כחלק מההשתדלות ואני יודעת שלתפילות יש כוח ויש סיכוי שבעקבותן השם יחליט דבר אבל אני תוך כדי גם ממש לא בוטחת בהן,אלא בהשם ויודעת שלא חייב לי דבר ושהוא יעשה רק את הנכון והמדויק לי,ושגם אם זה יתגשם יש סיכוי שהוא החליט שזה יקרה גם בלי קשר לתפילות והרי אומרים לא להפסיק להתפלל אז מה הכוונה שהוא ביקש פעם אחת יותר מידי? איך יודעים? וגם השם הרי רוצה שנפנה אליו ונדבר איתו ואני מאמינה שגם שמתפלל אליו על אף שהוא יודע כבר הכל אז זה לא בסדר שאני מתפללת ומבקשת על מה שרוצה או מרגישה ביד חופשית מה שנקרא (מתי וכמה שרוצה ויוצא)? זה גם חלק הרי מהתקשורת עם השם מהשיח איתו אשמח לעזרה והבהרה תודה רבה

בס"ד שבוע טוב, קשה להגדיר במדויק מה נקרא יותר מדי. באופן כללי אפשר לומר שצריך השתדלות לפי הממוצע. יש אנשים בעלי בטחון גדול שאולי נזקקים לפחות השתדלות . הבטחון נמדד בין השאר בשלווה ויציבות נפשית מלאה בשמחה ורוגע בכל המצבים. מי שאומר שבוטח בה' אך רק חושב כל היום איך יסתדר, יש לבדוק את הבטחון שלו.. מעבר לזמני התפילה המוגדרים בהלכה, לפני ואחרי מעשה השתדלות אפשר ונכון להתפלל לה', אך מעבר לכך להמשיך בשאר ענייני החיים. לעיתים יש מצבי חירום כגון רפואה דחופה וכדומה שאז המציאות מוגדרת כשעת מעשה מתמשכת ויש יותר מקום לתפילות. שיתקבלו תפילות ישראל ברצון