בס"ד שלום וברכה! אנחנו משתדלים להפריש בכל חודש מעשר כספים כמה שנים, ב"ה. עכשיו הגענו לתקופה של מינוס משמעותי [למעלה מ 10,000 שקלים] אנחנו מתלבטים אם לעשות הקפאה בתרומות שלנו, כדי לחזור למצב מאוזן. [ישנן צדקות שהתחייבנו עליהן אבל אנחנו יכולים להקפיא את התשלום ולחזור לתת בתקופה מאוחרת יותר] שאלתינו היא הן מהבחינה ההלכתית, האם זה ראוי? אנחנו לא חיים בצימצום ברמה של לחם ומרגרינה אבל גם לא עם מותרות, וישנם דברים רבים שאנו מונעים מעצמינו בגלל הצד הכלכלי . השאלה השניה היא מהפן הרוחני, שהרי אמרו חז"ל "עשר תעשר" בשביל שתתעשר, ואולי בזה שאנו מצמצמים את הצדקה אנו מצמצמים את הברכה. בברכת התורה

בודאי שאתם רשאים וגם צריכים לצמצם את מתן המעשר עד שתגיעו לאיזון כלכלי אבל קצת לתת צדקה צריך. ואין לחשוש ממיעוט הברכה כי אין חיוב לתת צדקה כשאדם חייב לאנשים, קודם יש לו לפרוע חוב ואח"כ לתת צדקה. ובע"ה עוד תזכו ותעשירו ותתנו הרבה צדקה.