למדתי בילקוט יוסף חלק ג׳ ממש הלכה לפני האחרונה בקטגוריית כללי ספק ברכות את ההלכה:בברכה שבדיעבד יצא ידי חובה,אף שהיא ברכה מבוררת יותר אין אומרים ספק ברכות להקל. אשמח אם כבוד הרב יסביר לי את הכלל הנ״ל,תודה רבה.

הדוגמה לכך על יין מבושל שפסקו הריף והרמב"ם והגאונים לברך שהכול וגם לדעתם אם יברך בורא פרי הגפן יצא ידי חובה. דוגמה נוספת - פירות האדמה שטובים יותר מבושלים מפירות חיים בעודם חיים צריך לברך שהכול אם בירך אדמה יצא. ואם הוא מסופק בפרי זה אם הוא טוב חי ממבושל או להפך יברך אדמה.כיוון שבדיעבד יצא - כיוון שברכת האדמה מבוררת יותר. על פי הדוגמאות הנ"ל ניתן להבין את הכלל - כיוון שבדיעבד לרמב"ם וסיעתו אם בירך על יין מבושל בורא פרי הגפן יצא ידי חובה. ולא נחשבת ברכה לבטלה ,והיא מבוררת יותר דהיינו מדויקת יותר לברך הגפן מאשר שהכול, לא חוששים לספק ברכות ויברכו הגפן על יין מבושל שלדעת השולחן ערוך ברכתו גפן ולדעת הרמב"ם בדיעבד גם ברכתו גפן. לא אומרים ספק ברכות להקל.