- פרשת שבוע ותנ"ך
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
לאן נעלם הקשר למקדש בתהליך טהרתם של המצורע והבית הנגוע
חיבור את העצמי
הצרעת מצביעה על נתק. כידוע, מוסבר כי נגע הצרעת בא על אדם שלא הקפיד על שמירת לשונו. הולך הרכיל גורם לנתק בין האנשים בחברה; בו עצמו יש נתק מערכי המוסר, והוא מוצא מן המחנה ומופרש מהחברה
בראשית ספר ויקרא פירטה התורה מספר קורבנות מיוחדים, שתהליך ההקרבה שלהם כולל פעולה נוספת – הזָאַת דם כנגד קודש הקודשים. בקרבנות אלו, הנקראים גם חטאות פנימיות, מַזה הכהן מדם הקרבן כנגד קודש הקודשים והכפורת, ובכך מכפר על העוון שבגינו מוקרב הקרבן: כהן גדול שטעה בהוראה ("פר כהן משיח"), טעות בהוראה של בית הדין הגדול ("פר העלם דבר של ציבור") ועבודה זרה של כלל ישראל. הזאה כזו נכללת גם בתהליך הכנת הפרה האדומה, ודמה מוזה כנגד קודש הקודשים. ביום הכיפורים מתבצעות הזאות דומות, ודמיהם של הפר ושל השעיר מוזים גם בתוך קודש הקודשים. שבע ההזאות של הדם חוזרות גם בפרשתנו, כחלק מתהליך ההיטהרות של המצורע ושל צרעת הבית: גם במקרים אלה נותנים את הדם על מקום מיוחד ומזים ממנו לפני ה'. אך בעוד שבכל הקרבנות האחרים נעשית העבודה בתוך המקדש, וההזאות נעשות בזיקה לקודש הקודשים – בטהרת המצורע אין כל קשר למקדש. כיצד נעדר האלמנט המקדשי מתהליך הטהרה?
כאשר נתבונן לעומק בתהליכי ההקרבה, נראה שבכל המקרים קיים ניתוק שעליו מגשרות ההזאות: טעות בהוראה, של הכהן הגדול או של בית הדין הגדול, מבטאת את הניתוק בין הגופים ההלכתיים, שאמורים להנחיל את רצון ה' בעולם, לבין המקור – רצון ה' עצמו המתגלה בתורה המונחת בארון הברית; השעיר הבא לכפר על עבודה זרה של כלל ישראל מגשר על הניתוק הברור ביניהם; טומאת המוות מרחיקה את האדם מן החיים ומן החברה; וביום הכיפורים מתקשר המקום הפנימי והקדוש ביותר, קודש הקודשים, אל החוץ, ומטהר אותו. בכל המקרים האלה מהווה הזיקה אל קודש הקודשים את החיבור אל נקודת הראשית, המקום הטהור שנשאר נקי ומחובר. על ידי החיבור אל הנקודה הזאת יכול להתחדש הקשר בין הפנים והחוץ, בין קודש הקודשים ובין העולם, ולהיבנות מחדש.
גם הצרעת מצביעה על נתק. כידוע, מוסבר כי נגע הצרעת בא על אדם שלא הקפיד על שמירת לשונו, וסיפר לשון הרע על אדם אחר. הולך הרכיל גורם לנתק בין האנשים בחברה; בו עצמו יש נתק מערכי המוסר, והוא מוּצא מן המחנה ומופרש מהחברה עד שהוא שב בתשובה על חטאו ויכול לחזור ולהתחבר לכלל שממנו הוא הוציא את עצמו. על רקע כל מה שאמרנו, השאלה רק מתעצמת: היכן הוא האלמנט המקדשי, שביכולתו לחבר את האדם חזרה אל נקודת הראשית, אל מקווה הטהרה ואל החיבור לה'?
נראה, שדווקא דרך חוסר זה מלמדת אותנו פרשתנו מסר עמוק. בטהרתם של המצורע ושל הבית המנוגע ישנה נוכחות מקדשית, אך באופן אחר – האדם הוא המקדש, וגם ביתו צריך להיות מקדש. ציווי ה' בדבר בניית המשכן, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", מלמד אותנו על יכולתו של האדם להפוך את עצמו למשכן לשכינה. גם לביתו של האדם היהודי יש כללים וחוקים, והוא אמור ליצור אווירה של קדושה בתוכו. הניתוק, העומד בבסיס נגע הצרעת, הוא הניתוק של נקודת הראשית שבאדם ובביתו מהמציאות השוטפת. על ידי ההזאות על האדם ועל ביתו, יכולים הם לשוב ולהתחבר לשורשם הקדוש ולשוב ולחיות באופן מלא וטהור.
כאשר נתבונן לעומק בתהליכי ההקרבה, נראה שבכל המקרים קיים ניתוק שעליו מגשרות ההזאות: טעות בהוראה, של הכהן הגדול או של בית הדין הגדול, מבטאת את הניתוק בין הגופים ההלכתיים, שאמורים להנחיל את רצון ה' בעולם, לבין המקור – רצון ה' עצמו המתגלה בתורה המונחת בארון הברית; השעיר הבא לכפר על עבודה זרה של כלל ישראל מגשר על הניתוק הברור ביניהם; טומאת המוות מרחיקה את האדם מן החיים ומן החברה; וביום הכיפורים מתקשר המקום הפנימי והקדוש ביותר, קודש הקודשים, אל החוץ, ומטהר אותו. בכל המקרים האלה מהווה הזיקה אל קודש הקודשים את החיבור אל נקודת הראשית, המקום הטהור שנשאר נקי ומחובר. על ידי החיבור אל הנקודה הזאת יכול להתחדש הקשר בין הפנים והחוץ, בין קודש הקודשים ובין העולם, ולהיבנות מחדש.
גם הצרעת מצביעה על נתק. כידוע, מוסבר כי נגע הצרעת בא על אדם שלא הקפיד על שמירת לשונו, וסיפר לשון הרע על אדם אחר. הולך הרכיל גורם לנתק בין האנשים בחברה; בו עצמו יש נתק מערכי המוסר, והוא מוּצא מן המחנה ומופרש מהחברה עד שהוא שב בתשובה על חטאו ויכול לחזור ולהתחבר לכלל שממנו הוא הוציא את עצמו. על רקע כל מה שאמרנו, השאלה רק מתעצמת: היכן הוא האלמנט המקדשי, שביכולתו לחבר את האדם חזרה אל נקודת הראשית, אל מקווה הטהרה ואל החיבור לה'?
נראה, שדווקא דרך חוסר זה מלמדת אותנו פרשתנו מסר עמוק. בטהרתם של המצורע ושל הבית המנוגע ישנה נוכחות מקדשית, אך באופן אחר – האדם הוא המקדש, וגם ביתו צריך להיות מקדש. ציווי ה' בדבר בניית המשכן, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", מלמד אותנו על יכולתו של האדם להפוך את עצמו למשכן לשכינה. גם לביתו של האדם היהודי יש כללים וחוקים, והוא אמור ליצור אווירה של קדושה בתוכו. הניתוק, העומד בבסיס נגע הצרעת, הוא הניתוק של נקודת הראשית שבאדם ובביתו מהמציאות השוטפת. על ידי ההזאות על האדם ועל ביתו, יכולים הם לשוב ולהתחבר לשורשם הקדוש ולשוב ולחיות באופן מלא וטהור.

פרשות תזריע מצורע
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | ניסן תשס"ג
מדוע נדב ואביהוא מתו?
שיחת מוצ"ש פרשת שמיני תשפ"ב
הרב אליהו ברין | כ"ג אדר ב' התשפ"ב
גאולה בניסן בימינו
קול צופייך תזריע תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | כ"ז אדר ב' תשפ"ב
פנימיות וחיצוניות
שיחה לפרשת תזריע- מצורע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ב

הרב ראם הכהן
ראש ישיבת עתניאל.
זמן אכילת הפסח
יום עיון במכון המקדש- לקראת קרבן פסח
ר"ח ניסן תשס"ח
תורה ועבודה
י"ט תמוז תשע"ה

חיבור את העצמי
לאן נעלם הקשר למקדש בתהליך טהרתם של המצורע והבית הנגוע
איר תשע"ג
ישקני מנשיקות פיהו
איך לגרום לתורה שאנו לומדים להיות חקוקה בתוכינו?
אור לג' סיון התשס"ה
דיני פרשת זכור
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הכל מתחיל בפנים
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
החשיבות של לימוד אמונה
מה מברכים על מנה אחרונה?
מי פה עבריין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
להיגאל מכל הנפילות!
הרב נתנאל יוסיפון | סיון תשפ"ג
המקום שלי בעבודת ה'
עין איה שבת א' פרק ב' פסקה ל"ז
הרב משה גנץ | י"ט אייר תשפ"ג

האם זכות רוחנית נחשבת זכות בגיור
רבנים שונים | סיון תשפ"ג
