אש מהשמיים | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
שמיני

קטגוריה משנית

מדורים
פרשת שבוע

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

2 דק' קריאה

בפרשתנו אנו מגיעים לשיאו של התהליך שהחל בהכרזה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח). בשלב הראשון נאספו החומרים והוכנו המשכן וכליו. שלב זה מתואר בפרשיות החותמות את ספר שמות, מפרשת תרומה ועד סוף פרשת פקודי. בתחילת ספר ויקרא עוברת התורה לתיאור השלב השני והוא פירוט חוקי הקרבנות. חוקים אלה מצויים בשתי הפרשיות הפותחות את ספר ויקרא. בפרשתנו אנו מגיעים אל היום השמיני בו מנסה אהרון לראשונה לעבוד במקדש בפועל ולהקריב בו את הקרבנות. ביום זה בשונה משבעת הימים הקודמים אהרון הוא המקריב והוא הוא העובד ולא משה. שלשת הקורבנות העיקריים מוקרבים ביום זה על ידי אהרון "...וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים" (ויקרא ט' כב).

אבל כאן מצויה הפתעה, התורה סוטה לרגע מהמהלך הצפוי ואומרת "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם" (שם, שם כג). רק לאחר התערבותו של משה, אנו מגיעים לשיא "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (שם, שם כג-כד). מדוע היה צריך משה להתערב בנעשה? המדרש במקום מסביר "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד- כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה עומד אהרן ומצטער. אמר יודע אני שכעס עלי המקום בשבילי לא ירדה שכינה לישראל כך עשה לי משה אחי שנכנסתי ונתביישתי ולא ירדה שכינה לישראל. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל לכך נאמר ויבא משה ואהרן אל אהל מועד" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום). מה הוסיף משה שאהרון לא היה יכול להשיג בלעדיו. מביא רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו "פרי צדיק" על פרשת שמיני [ה] בשם הזוהר "משה שושבינא דמלכא שהוריד השכינה לארץ אהרון שושבינא דמטרניתא להכניס הקדושה בלב ישראל".

מה משמעותו של מדרש זה? יתכן וסוד העניין כך הוא. אנו רגילים לצפות ולהתפלל לבניינו המחודש של המקדש. אם נבקש רק על כך, נפסיד את עיקר העניין. בניין המקדש וחידוש העבודה בו הם רק האמצעי להשגת המטרה הכפולה. המטרה היא להוריד שכינה לתחתונים ולהשריש הקדושה בליבותיהם של ישראל. זו הייתה בעצם המטרה מלכתחילה. "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" לא רק במשמעות של הבניין החיצוני אלא אפשרו לקדושה ולשכינה להופיע. זו המטרה הראשונה, אבל גם זה אינו מספיק תדאגו לכך שמשכנה יהיה בתוככם כמו שנאמר "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". משה שעלה למרום הוא זה שיכול להוריד שכינה לתחתונים. אהרון המעורב בדעת עם הבריות הוא זה שיכול לדאוג שמשכנה של השכינה יהיה בליבותיהם של ישראל.

אם כך כשנתפלל "והשב את העבודה לדביר ביתך" שהוא בבחינת "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" נזכור ונבקש שנגיע גם לשלב הבא של "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"-"כאשר רצית ואמרת לברכנו, קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך...וטהר לבנו לעבדך באמת".

פרשת שבוע

שמיני