- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה יומית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת פרה
עיקרי ההלכות
א. שני טעמים לקריאת פרשת פרה: 1. בזמן שנהג קרבן פסח היו נטהרין מטומאת מת לקראתו- זכר לזה קוראים את הפרשה העוסקת בטהרה. 2. כתפילה לפני הקב"ה שיטהר אותנו ויבנה לנו את בית המקדש ונוכל לעבוד לפניו.
ב. נחלקו הפוסקים האם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. דעת רוב האחרונים שהחיוב מדרבנן.
ג. 'שלשים יום קודם פסח שואלים ודורשים בהלכות פסח'- לדעת המשנה ברורה זהו חיוב לכל אדם ללמוד הלכות פסח. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שזהו חיוב לרבנים להשיב לשאלות בענייני פסח לפני שאלות אחרות.
א. פרשת פרה
בשבת זו, שבת לפני שבת 'החודש', נקרא את פרשת 'פרה'1.
שני טעמים נתנו לקריאת פרשת 'פרה' בזמן זה:
1. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה מטומאת מת, כאשר מתקרב חג הפסח2.
2. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפרה מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. לפיכך קוראים פרשה זו, כדי להתפלל לפניו יתברך שיטהר גם אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש3.
נחלקו הפוסקים האם החיוב לקרוא פרשת פרה הוא מדאורייתא (כמו פרשת זכור) או מדרבנן (כמו פרשיות שקלים והחודש).
לדעת התוספות החיוב הוא מדאורייתא לכן לשיטתם יש להדר בקריאה זו ולדקדק בה כדרך שאנו מדקדקים בפרשת זכור4.
אך לדעת רוב הפוסקים החיוב הוא רק מדרבנן5.
ב. חובת לימוד הלכות פסח שלושים יום קודם לחג
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום"- כלומר יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", אבל לא שלשים יום קודם לחג. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום קודם, אלא להורות שבשלשים הימים שלפני הפסח, ישנה עדיפות לענות לשאלות בהלכות הפסח לפני הלכות אחרות.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלשים יום קודם פסח. תקנת משה מתייחסת ללימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו ולא להלכות עצמן.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלשים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא.
דעת המשנה ברורה שיש בזה חיוב. לעומתו, פסק הגר"ע יוסף שאין חיוב לכל אדם ללמוד את ההלכות, אך הרבנים מורי ההוראה, חייבים לדעת את ההלכות, להשיב לשאלות בהלכות פסח בתקופה זו (לפני שמשיבים לשאלות אחרות) וללמד ולפרסם את ההלכות6.
א. שני טעמים לקריאת פרשת פרה: 1. בזמן שנהג קרבן פסח היו נטהרין מטומאת מת לקראתו- זכר לזה קוראים את הפרשה העוסקת בטהרה. 2. כתפילה לפני הקב"ה שיטהר אותנו ויבנה לנו את בית המקדש ונוכל לעבוד לפניו.
ב. נחלקו הפוסקים האם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. דעת רוב האחרונים שהחיוב מדרבנן.
ג. 'שלשים יום קודם פסח שואלים ודורשים בהלכות פסח'- לדעת המשנה ברורה זהו חיוב לכל אדם ללמוד הלכות פסח. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שזהו חיוב לרבנים להשיב לשאלות בענייני פסח לפני שאלות אחרות.
א. פרשת פרה
בשבת זו, שבת לפני שבת 'החודש', נקרא את פרשת 'פרה'1.
שני טעמים נתנו לקריאת פרשת 'פרה' בזמן זה:
1. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה מטומאת מת, כאשר מתקרב חג הפסח2.
2. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפרה מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. לפיכך קוראים פרשה זו, כדי להתפלל לפניו יתברך שיטהר גם אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש3.
נחלקו הפוסקים האם החיוב לקרוא פרשת פרה הוא מדאורייתא (כמו פרשת זכור) או מדרבנן (כמו פרשיות שקלים והחודש).
לדעת התוספות החיוב הוא מדאורייתא לכן לשיטתם יש להדר בקריאה זו ולדקדק בה כדרך שאנו מדקדקים בפרשת זכור4.
אך לדעת רוב הפוסקים החיוב הוא רק מדרבנן5.
ב. חובת לימוד הלכות פסח שלושים יום קודם לחג
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום"- כלומר יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", אבל לא שלשים יום קודם לחג. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום קודם, אלא להורות שבשלשים הימים שלפני הפסח, ישנה עדיפות לענות לשאלות בהלכות הפסח לפני הלכות אחרות.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלשים יום קודם פסח. תקנת משה מתייחסת ללימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו ולא להלכות עצמן.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלשים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא.
דעת המשנה ברורה שיש בזה חיוב. לעומתו, פסק הגר"ע יוסף שאין חיוב לכל אדם ללמוד את ההלכות, אך הרבנים מורי ההוראה, חייבים לדעת את ההלכות, להשיב לשאלות בהלכות פסח בתקופה זו (לפני שמשיבים לשאלות אחרות) וללמד ולפרסם את ההלכות6.

חציצה בתפילין של ראש
בית מדרש ג. אסף | אדר תשע"ח

תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

חובת הרב לתלמידיו
בית מדרש ג. אסף | שבט תשע"ח

איסור אכילת דם
בית מדרש ג. אסף | אדר תשע"ח

בית מדרש ג. אסף

שניים מקרא ואחד תרגום
אדר א תשע"ו

חינוך קטן להמתנה בין בשר לחלב
טבת תשע"ד

הקבלת פני רבו והושענות
תשרי תשע"ו

האם חובה ללכת לרופא
חשוון תשע"ד
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
למה ללמוד גמרא?
דיני פרשת זכור
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
איך ללמוד אמונה?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
עניין המדרש "ואף כשהם עתידים ליגאל - שכינה עמהם"
שיעור 23 - פרק י' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו סיוון תשפ"ג

הספק - פתח לאמונה
דני לביא | סיון תשפ"ג
אחוזי החילון האמיתיים בחינוך הדתי והדרך לתיקון
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ג
