עיקרי ההלכות
א. נחלקו הפוסקים האם אישה חייבת לקרוא את המגילה, או שחיובה הוא רק לשמוע את הקריאה.
ב. להלכה פסק המשנה ברורה שחייבת לשמוע אבל אינה חייבת לקרוא, לכן עדיף שתשמע מגבר שחייב גם בקריאה. כשאין אפשרות, תקרא בעצמה ותברך, 'אשר קדשנו... לשמע מקרא מגילה'.
ג. מאחר ויש לשמוע את כל הקריאה ולא להפסיד אף מילה, צריך לתכנן את הקריאה לנשים באופן שהן תוכלנה לשמוע ללא הפרעות (ילדים, מיקום עזרת הנשים וכדומה).

א. חיוב נשים בקריאת מגילה
כלל מפורסם- מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות. אף על פי כן, במצוות פורים נשים חייבות. טעם החיוב הוא לפי 'שאף הן היו באותו הנס', בשני אופנים: גם עליהן נגזר 'להשמיד להרוג ולאבד' ועוד שהנס נעשה על ידי אסתר המלכה1.
לכן אישה חייבת במקרא מגילה. אלא שנחלקו הפוסקים האם היא חייבת לקרוא או שחייבת רק לשמוע. המשמעות המעשית של המחלוקת היא האם אישה יכולה לקרוא לעצמה או שהיא חייבת דווקא לשמוע מגבר.
להלכה נוקט המשנה ברורה שלכתחילה אין לה לקרוא לעצמה אלא צריכה לשמוע מגבר. אך במקרה בו אין מי שיקרא לה, תקרא היא לעצמה ותברך 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמע מקרא מגילה'2.

ב. האם עדיף לנשים לקרוא את המגילה בבית או בבית הכנסת?
"צריך לקרותה כולה" כך פסק השו"ע. כלומר, לקורא יש חובה לקרוא את כל המגילה ולא להשמיט אף מילה, לשומע יש חובה להתרכז היטב, להקשיב ולא להפסיד אף מילה.
לכן כתב המשנה ברורה על נשים שהולכות לשמוע את הקריאה בבית הכנסת- "צריך עיון... דאי אפשר לשמוע שם כדין". וממילא "צריך האיש לקרותה בביתו" (עבור אשתו)3.
למעשה, נראה שהדבר תלוי במציאות. בבתי כנסת בהם עזרת הנשים בנויה באופן שניתן לשמוע ממנה בקלות את הקריאה ואין ילדים שמרעישים, ודאי אפשר לבוא לבית הכנסת. בבתי כנסת בהם קשה יותר לשמוע את הקריאה, עדיף לקרוא בבית או לחילופין לארגן בעל קורא שיקרא קריאה לנשים בלבד אחרי הקריאה לגברים.