^ 1. ועדיין גם לפי זה, אם מדובר במי שיש להם זיקה כלשהי לדת, אמונה בסיסית ושמירת מסורת מסוימת, יהיה מקום לומר שנחשב הדבר כקבלה ועל כל פנים כאי מחאה גם לענין 'דת משה ויהדות', ובפרט כשאין הדברים באים מתוך תפיסה המבינה מה הן תורה ומצוות ומרידה בהן, אלא שמדובר כשהם חושבים שמדובר רק בפולקלור וכד' ומתוך בורות ומחשבת 'מה אכפת לקב"ה?', שבמקרה כזה לא גרע לכאורה מגר שנתגייר בין הגויים.
ובאגרות משה (יו"ד חלק ג סימן קו ענף א) דן ב"גיורת רוצה לקבל כל דיני התורה אבל אינה רוצה לקבל תלבושת נשים צנועות אלא להתלבש בבגדים שמתלבשות בעוה"ר סתם הנשים שבדור פרוץ הזה", וכתב שם (ד"ה ויש לדון): "דמאחר שנפרץ תלבושת הפריצות בעוה"ר גם בבנות ישראל ואף באלו שהן שומרות תורה, שלכן הנכריה שבאה להתגייר הרי חושבת שהוא רק חומרא בעלמא שרוצים הרבנים להטיל עליה יותר מהדין ... א"כ יש לידון אותה כנתגיירה כשלא ידעה מדיני התורה שהוא גר כדאיתא בשבת. ומסתבר זה אף שלע"ע אין לי ראיה ע"ז...".
ועוד כתב במקום אחר (יו"ד חלק א סימן קס): "ועוד יש מקום לומר טעם גדול, דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין, עושה שהיא סבורה שאין חיוב כ"כ לשמור המצות, וא"כ הוא כגר שנתגייר בין העכו"ם שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדין עובד ע"ז עיינו שם. והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים, שנחשבה קבלה אף שלא ידע כלום מהמצות... ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עכוב בגרות, דהא א"צ ללמד כל התורה כולה קודם שנתגייר, דרק מקצת מודיעין. ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת, חושבת שהוא רק הדור בעלמא, אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר שהוא יהודי כשר. נמצא שלטעותה קבלה כל המצות שיהודי מחוייב, שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ המצות. וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת, והוא למוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא יחשבו עוד גריעי מהדיוטות".
וכן לגבי הכותים שמצאנו בהם מחלוקת (קידושין עה ע"ב; סנהדרין פה ע"ב) אם הם גרי אמת או גרי אריות, ולכאורה לא נחלקו אלא בשאלת המניע לגיור ובכנות הרצון להיות יהודים; אך מכל מקום הכול מודים שכבר מלכתחילה לא שמרו את כל המצוות ואף "את אלהיהם היו עובדים", כלשון הכתוב, ובכל זאת משמע שאם גיורם לא הייתה מחמת האריות, הגיור היה חל לפחות בדיעבד לכל הדעות. אלא אם נדחה ונאמר שמלכתחילה קיבלו עליהם את כל המצוות כראוי אלא שאחר כך 'החמיצו'.