בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • דרכי חז"ל במקרא
  • פשט ודרש – הרב משה גנץ
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 28 דק' צפיה
יש בחז"ל מאמרים לא מעטים על אסטרולוגיה , אצטגנינים וחוזים בכוכבים. הרבה דברים לומדים מכך, לדוגמה "ויוצא אותו החוצה" (בראשית טו, ה), פרש"י במקום ע"פ חז"ל "צא מאצטגנינות שלך". וכך הפירוש, אברהם אומר לקב"ה שראה בכוכבים שאין לו בן, אמר לו הקב"ה אברם אין לו בן אברהם יש לו.
וכן "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י, י), דרשו חז"ל על כוכב אחד בשם רעה. וכן הגמרא שדרשה שהנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים" (שבת קנו, א), אמר רבה שהוא במאדים ואינו כן, הסביר לו אביי שכיוון שדיין הוא הרי שהוא שייך בזה.
בכמה וכמה מקומות עושה הרמב"ם צחוק מכל עניין ראיית הכוכבים, באגרת לחכמי מרסילייה אומר הוא שבכל אלו אין ממש. ותמוה הדבר הרי חז"ל האמינו בכך? מסביר הרמב"ם במורה, אל תבקש להתאים את כל דברי עם דברי חז"ל כיוון שהמדעים בימיהם היו חסרים ולא מפותחים. החכמים לא קיבלו דברים אלו מן הנביאים אלא מבני דורם, על כן בכל עניינים אלו יש לחז"ל אמירות שאין להן שחר.
עם כל הערכתינו לגדולי ישראל, אם הם כבני אדם אנו כחמורים (שבת קיב, ב). עם כל זה לא בענייני מדע, שבזה אנו גדולים מהם. אותו דבר עצמו שאמר הרמב"ם על חז"ל, נאמר אנחנו על האסטרולוגיה, המדע התקדם מאז וזה מן העניינים השייכים לעבר. אנשים מגדולי ישראל האמינו באסטרולוגיה, זה היה מקובל על המדע , התברר שהכל טעות.
כשחז"ל דרשו על שיחת אברהם עם הקב"ה, אין זה שמצאו הקלטה מן השיחה. התכוונו חז"ל לומר שדרך הטבע אכן אברהם לא יכל להוליד, בכוכבים שזהו המדע של אז, כתוב שאינו יכול להוליד. אמר הקב"ה, צא מאצטגנינות שבך, אני שולט על הטבע. בתרגום לדורנו היה צריך לדרוש כך: "אמר אברהם לקב"ה, הייתי אצל הדוקטור ואמר לי שמבחינה גניקולוגית איני יכול להוליד. ענה לו הקב"ה צא מביה"ח, רפואית אינך יכול להוליד אך אני מעל לכך".
נחזור על הכלל שוב, הקב"ה ברא לנו שכל ובאמצעותו אנו לומדים. בענווה גדולה כמובן, אך אל לנו ללכת נגדו.
כשחז"ל מוסרים לנו דו-שיח, אין הכוונה שכך באמת היה. זה דרך להשלמת המדרש, אך גם בשיחה עלינו להבין מה משמעותה.
נתבונן כעת על שלוש דרשות, ממסכת קידושין שהן שלוש סוגי דרשות שונות. מניין ששלוחו של אדם כמותו?
התשובה הראשונה היא "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (שמות יב, ו), אין זו דרשה אלא פשט. כיצד כולם ישחטו? אלא שלוחו של אדם כמותו. על דרך זו "אדם כי יקריב.. תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), מכאן ששניים יכולים להקריב בשותפות. הרי זה מסוג דרשות שהנו קריאת פשט הפסוק .
דרשה מסוג שונה, "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כח) לרבות שלוחכם, כוונת הפסוק לפי פשוטו הנה שכמו שישראל נותנים תרומה לכהנים, כן תרימו גם אתם הלויים תרומה, וזוהי תרומת מעשר. אמנם המילה 'גם' הנה מיותרת, הפשטן אינו נבהל מן המילה המיותרת שהיא מסתדרת עם הפשט. הדרשן מחפש מה מיותר , או אפילו חצי מיותר לראות מה הקב"ה הסתיר בפסוק. לא סתם נכתבה התורה כמות שהיא, כך בגמרא יש דרשינן לשון הדיוט (כתובות פה, ב ובפרשנים שם). מתוך עדותו של עד אחד נתיר אשה, והנה על ידי עד אחד יכולה האשה להינשא אך לא מתירים לילדים לרדת לנחלה שדיני נחלות צריכים שני עדים. אותה אלמנה מבקשת לגבות את כתובתה, באים היתומים וטוענים שיהיה דינה כמו שאמרו להם בנחלה, בשביל כסף צריך שני עדים. אך דרשינן לשון הדיוט, שכתב בכתובתה "לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך".
דבר זה נקרא דרשה, בשעת הכתיבה חשבו רק על שני אפשרויות בהן תנשא לאחר, גירושין או מיתת הבעל. אך ישנם מקרים לא צפויים, כמו שני אנשים שעשו עסקה והגיעו למציאות שלא העלו על דעתם, מה יעשו? ידרשו את החוזה, בכתיבת הנוסח לא צופים את כל המקרים ודורשים את החוזה. כך דרשו את כתובה, זהו דרשינן אפילו לשון הדיוט. שאע"פ שלא התכוון יכול הוא לברר- זה נקרא לדרוש , חיפוש אחר הטמון בפנים. בתורה כל זה כמובן מכוון, א"כ עלינו לדרוש ולחפש את דברי התורה.
ש: אם ודאי לא התכוונו לכך מדוע לדרוש, יש בידינו כללים כגון המוציא מחברו עליו הראיה?
ת: אם דרישת החוזה עולה יפה בזה יש להתחשב. דעו לכם שבתי המשפט היום לא עושים כך, הם חושבים לפי דעתם מה היה צריך להיות. דבר זה יוצר בלגן נוראי, אנשים לא רוצים ללכת לבית המשפט. כיוון שעל המילים שהאדם כתב הוא מכון לקחת אחריות, על דרשות השופטים אינו רוצה לקחת אחריות. המשפט בישראל גילה את זה לאחרונה, כעת עומלים על חוק שיצמצם את סמכות השופט לדרישת החוזה בלבד, בלא סברות אישיות.
הכותב חוזה רוצה שזה יהיה הסמכות היחידה, הבעל לא חשב שימות ויהיה רק עד אחד. אך הוא כן רצה שהסמכות היחידה תהיה המילים עליהם חתם, על כן אנו דורשים לשון הדיוט.
סוג דרשה שלישי וקשה ביותר נלמד בשיעור הבא.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il