- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מחלוקת יוסף ואחיו - אז והיום
האם הקרע היום בין חלקי העם, חמור יותר מהקרע שהיה בין יוסף ואחיו? האם השנאה היום בין חלקי העם גדולה יותר מאשר השנאה ששנאו האחים את יוסף?
בראותי את פרשת יוסף ואחיו, עולים בי הרהורים, האם הקרע היום בין חלקי העם, חמור יותר מהקרע שהיה בין יוסף ואחיו? האם השנאה היום בין חלקי העם גדולה יותר מאשר השנאה ששנאו האחים את יוסף? קשה להחליט לכאן או לכאן. אולי אפשר לומר כי כאז כן עתה.
גדולי הדורות הסבירו, שהשנאה בין יוסף לאחיו נבעה מחילוקי דעות אידיאולוגיים ולא מרוע לב סתמי, הייתה זו מחלוקת שנבעה מפערים תהומיים בהשקפות עולם. אחי יוסף חשבו שיוסף נוטה לדרך זרה ומסוכנת, דרך המנוגדת לדרך האמת, וצריך להרחיק אותו מהמשפחה, כדי שלא יסית את האחרים. ליוסף יש נטיות כלפי חוץ, הוא מדגיש את הערך של הקשר עם עמים אחרים, הוא אומר: עלינו לפעול בתוך העמים האחרים, כך נשפיע יותר, אסור לנו להתבודד ולהסתגר. האחים ראו בדרך זו סכנה. דרך זו יכולה להביא להתבוללות, היא מטשטשת את הייחוד הלאומי הרוחני, היא מבליטה מדי את המשותף שיש בין עם ישראל לעמים.
כך אמנם הם דברי הנביא על אפרים, מזרעו של יוסף: "אפרים בעמים יתבולל" (הושע ז'). כך יוסף מתבטא גם בפגישה עם אחיו: "שמני אלקים לאדון לכל מצרים" (בראשית מ"ה). לאמור, הנה בדרך זו אוכל להשפיע על מצרים, אבל האחים, ובראשם יהודה, חלקו על יוסף. הם סברו, שלעם ישראל דרך מיוחדת, ועליו לחיות את חייו המיוחדים לבדו. התואר של ישראל - "עם לבדד ישכון" (במדבר כ"ג) אינו שלילי, אלא חיובי, אין זו בדידות שבדיעבד, אלא של לכתחילה. לא צריך לשאוף לברוח מהבדידות, אי אפשר לברוח ממנה, ועלינו לשמור עליה, לשמור על הדרך המיוחדת, העצמאית, העליונה, האלוקית, לשמור על המסגרת, ובכך להיות אור לגויים. לא נהיה אור לגויים על ידי עירוב איתם.
מזרעו של יוסף, מאפרים, יצא ירבעם, שהעמיד עגלים לעבודה זרה, כתוצאה מהקשר עם הגויים. במקום להשפיע עליהם - הושפע מהם. אבל יוסף חשב שאסור להישאר במצב של בדידות לאומית. כולם יהיו נגדנו, לא נוכל להחזיק מעמד, זו לא דרך נכונה להיות נגד כולם, צריך לסלק את השנאה והקנאה שבין ישראל לעמים, ורק כך נוכל להתקיים, רק כך נוכל להשפיע ולתרום לעולם כולו, נוכל להרים את כולם לגובה הרוחני שלנו. לעומתו אומר יהודה: דרך זו מסוכנת והיא מביאה להתבוללות. עלינו לשמור על המסגרת הרוחנית המיוחדת להיות עם לבדד, ואחר שנגבש את הכוחות שלנו נעלה לפסגת הדרך שלנו ומתוך כך נמלא את ייעודנו הכלל אנושי.
כך שולטות שתי השיטות, שיטת יוסף ושיטת יהודה עד ביאת גואל. בתחילה קם משיח בן יוסף, ואחר-כך קם משיח בן דוד. כשם שהמחלוקת בין האחים הסתיימה באיחוד לבבות, כך בעז"ה יאוחדו הלבבות בקרוב, והאומה כולה תתאחד ותדגול בשם ד' אלוקינו ד' אחד.
גדולי הדורות הסבירו, שהשנאה בין יוסף לאחיו נבעה מחילוקי דעות אידיאולוגיים ולא מרוע לב סתמי, הייתה זו מחלוקת שנבעה מפערים תהומיים בהשקפות עולם. אחי יוסף חשבו שיוסף נוטה לדרך זרה ומסוכנת, דרך המנוגדת לדרך האמת, וצריך להרחיק אותו מהמשפחה, כדי שלא יסית את האחרים. ליוסף יש נטיות כלפי חוץ, הוא מדגיש את הערך של הקשר עם עמים אחרים, הוא אומר: עלינו לפעול בתוך העמים האחרים, כך נשפיע יותר, אסור לנו להתבודד ולהסתגר. האחים ראו בדרך זו סכנה. דרך זו יכולה להביא להתבוללות, היא מטשטשת את הייחוד הלאומי הרוחני, היא מבליטה מדי את המשותף שיש בין עם ישראל לעמים.
כך אמנם הם דברי הנביא על אפרים, מזרעו של יוסף: "אפרים בעמים יתבולל" (הושע ז'). כך יוסף מתבטא גם בפגישה עם אחיו: "שמני אלקים לאדון לכל מצרים" (בראשית מ"ה). לאמור, הנה בדרך זו אוכל להשפיע על מצרים, אבל האחים, ובראשם יהודה, חלקו על יוסף. הם סברו, שלעם ישראל דרך מיוחדת, ועליו לחיות את חייו המיוחדים לבדו. התואר של ישראל - "עם לבדד ישכון" (במדבר כ"ג) אינו שלילי, אלא חיובי, אין זו בדידות שבדיעבד, אלא של לכתחילה. לא צריך לשאוף לברוח מהבדידות, אי אפשר לברוח ממנה, ועלינו לשמור עליה, לשמור על הדרך המיוחדת, העצמאית, העליונה, האלוקית, לשמור על המסגרת, ובכך להיות אור לגויים. לא נהיה אור לגויים על ידי עירוב איתם.
מזרעו של יוסף, מאפרים, יצא ירבעם, שהעמיד עגלים לעבודה זרה, כתוצאה מהקשר עם הגויים. במקום להשפיע עליהם - הושפע מהם. אבל יוסף חשב שאסור להישאר במצב של בדידות לאומית. כולם יהיו נגדנו, לא נוכל להחזיק מעמד, זו לא דרך נכונה להיות נגד כולם, צריך לסלק את השנאה והקנאה שבין ישראל לעמים, ורק כך נוכל להתקיים, רק כך נוכל להשפיע ולתרום לעולם כולו, נוכל להרים את כולם לגובה הרוחני שלנו. לעומתו אומר יהודה: דרך זו מסוכנת והיא מביאה להתבוללות. עלינו לשמור על המסגרת הרוחנית המיוחדת להיות עם לבדד, ואחר שנגבש את הכוחות שלנו נעלה לפסגת הדרך שלנו ומתוך כך נמלא את ייעודנו הכלל אנושי.
כך שולטות שתי השיטות, שיטת יוסף ושיטת יהודה עד ביאת גואל. בתחילה קם משיח בן יוסף, ואחר-כך קם משיח בן דוד. כשם שהמחלוקת בין האחים הסתיימה באיחוד לבבות, כך בעז"ה יאוחדו הלבבות בקרוב, והאומה כולה תתאחד ותדגול בשם ד' אלוקינו ד' אחד.
פרשת ויגש התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טבת התשס"ה
איך אתה מדבר?
הרב נתנאל יוסיפון | י' טבת תשפ''א

"והיו לאחדים בידך"
גליון 109
הרב יעקב שפירא | טבת תשפ
כשהאקדמיה תהפוך לישיבה!
הרב נתנאל יוסיפון | טבת תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
זו ארצנו
לנתיבות ישראל - מאמר "והנצח זו ירושלים" "מאמר כותלנו"
א אב תשפ"ב
משבר וצמיחה
שיחת מוצ"ש פרשת נח תשפ"ג
ה' חשוון תשפ"ג
כולם חומדים את ירושלים
נאמר בשנת תשנ"ד
עם ישראל לא נשבר
לנתיבות ישראל - מאמר "גאון עוזנו''
ג' חשוון תשפ"ג
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מי צריך את הערבה?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
דיני פרשת זכור
בדיקת פירות ט''ו בשבט
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
קילוף פירות וירקות בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
דיני קדימה בברכות
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד

הלכות פסח
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר תשס"ז
השפעת התורה על העולם והאנושות
שיעור 17 - פרק ל' , ל"א
הרב אליהו ברין | כ"ו אדר תשפ"ג

עלון א-ת פ-ש ויקהל פקודי תשפ"ג
רבנים שונים | אדר תשפ"ג
שבנו ליישב את ארצנו
לנתיבות ישראל - מאמר "למצות הארץ" המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אדר תשפ"ג
