(א) ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם: (ב) ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר: (ג) אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר: (ד) כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם: (ה) וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה: (ו) ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע: (ז) ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם: (ח) ואת גת ואת מרשה ואת זיף: (ט) ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה: (י) ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות: (יא) ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין: (יב) ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן: (יג) והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם: (יד) כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה: (טו) ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה: (טז) ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם: (יז) ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש: (יח) ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן (בת) ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי: (יט) ותלד לו בנים את יעוש ואת שמריה ואת זהם: (כ) ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית: (כא) ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות: (כב) ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו: (כג) ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים: